רגעי ספר | Book Moments


הגרסא העברית בהמשך לאנגלית 🙂

Och… 18-97… what a year, eh?
Well, I don't really think even the elder-sages can remember that far back in time. Luckily there's the Wiki, which remembers very well the year which saw the foundation of Oldsmobile; the birth of Jiroemon Kimura (that was to be the World's oldest person, living till 2013); J.J. Thomson discovering the electron; and… another minor event…

Dracula by Bram Stoker came out.

I knew next to nothing about the book. I was never really into the Vampire genre. Nevertheless, when my gaze fell upon it, for some inexplicable reason, I immediately took it and sat down to read.
And… what a book…

I'll start with a bit of the superficial aspect that surprised me –
Not a drop of holly water throughout the whole.
The garlic… maybe appears once or twice in form of a clove (where the description's unclear) but mostly features as garlic flowers (!).
And all the Vampire traits never seen on screen, such as a lizard-like downward crawl on a wall; Dracula traveling from place to place in the form of dust in the wind; being a dust-creature making his body mass-less (which is why he doesn't appear in looking-glasses).
In short – there's not much between the written Dracula and what was made of him in the visual world.
But it's so much more than that.

Bram Stoker seems to me to have been a very interesting person.
Among other of his merits, I liked how he related to women.
He didn't hesitate (for instance) to fantasize about the future day in which women will propose marriage to men (and do it better). But that's just the tip of the iceberg.

What's more is what is still relevant today.
Stoker based his story on "Progress", while cementing it (in parentheses, because it's the 19th century's Progress, that 21st century's eyes see as beyond outdated and in-valid).
But (!) then he started finding the restrictions of Progress, culminating in the need to find unconventional solutions in the ancient wisdom of the distant past (and what's more relevant to a hyper-advanced technology-based world, in which there is still room for a spiritual New Age and all its alternatives).

And there's still more to it than that.
Fighting evil he placed the Elite of his time – the best and prettiest the Victorian society could offer. However, as the story unfolds, a doubt starts coming up, about the principals that society was based on. And yet again women's position is the best example to this. The woman at the beginning of the story is both admired and perceived as in constant need of protection/be spared. By the end – woman was recognized as fully capable of anything, including self-protection.
(the last two paragraphs are my take on the Afterward of the book, written by Jonty Claypole).

I'll finish up by saying that in this book (of all places) I found a salutation I liked:

"Come freely. Go safely. And leave something of the happiness you bring!"

Does it matter the words were put in Dracula's mouth? Not to me. Stoker could have conducted a vast research into Transylvanian habits/customs. It may have come from there.
And because I liked the salutatuin and the book it came from so much, I took the liberty to paraphrase it on my about page 🙂

אווךךך… 1897… איזו שנה זו הייתה, הא?
טוב, לא נראה לי שאפילו זקני צפת מסוגלים לזכור בעצמם כל כך רחוק בזמן. ואיזה מזל שיש וויקי, הזוכרת מצויין את השנה בה נוסדה חברת אולדסמוביל; נולד היפני שזכה להיות האיש הכי מבוגר בעולם (בחיותו עד 2013); ג'יי.ג'יי. ת'ומסון גילה את האלקטרון; ו… עוד פרט קטן שולי…

דרקולה של בראם סטוקר יצא לאור.

ידעתי כמעט כלום על הסיפור. מעודי לא הייתי מחסידי הז'אנר הערפדי. ובכ"ז משום מה, כאשר מבטי נפל פתאום על הספר – מיד לקחתי ליד והתיישבתי לקרוא.
ו… אי-זה ס-פר…

אתחיל בפרטים השטחיים שקצת הפתיעו אותי –
אף טיפת מי קודש לרפואה לכל האורך.
השום… אולי מופיע פעם או פעמיים בצורת שן/ראש (באותן פעמים זה לא ממש ברור). אבל לְרוב אורך הסיפור זה לא השום עצמו, אלא הפרחים שלו.
וכל תכונות הערפד אותן מעולם לא ראיתי על מסך – זחילה על קיר כלפי מטה (כמו לטאה); מעברו ממקום למקום בצורת אבק; וכתוצאה מהיותו יצור-אבק – חוסר החומריות של גופו (שבגללה אין לו השתקפות במראות).
בקיצור – אין הרבה קשר בין דמות הערפד בספר לבין מה שעשו ממנו בעולם הויזואלי.
אבל זה הרבה יותר מכך.

בראם סטוקר נראה לי כטיפוס מאד מעניין.
בין היתר אהבתי את התייחסותו אל נשים.
הוא לא היסס (למשל) לפנטז שיבוא יום ונשים תהינה אלו שתצענה נישואין לגברים (ועוד תעשנה זאת הרבה יותר טוב מהם). אבל זה סתם. בקטנה.

מה שהכי, הוא מה שעדיין רלוונטי להיום.
סטוקר התבסס על וביסס את ה"קידמה" (במרכאות, מפני שזו הייתה קידמת המאה ה-19, שבעיני המאה ה-21 כבר מעבר למיושנת ולא תקפה). אבל (!) אז הוא החל למצוא את מגבלותיה של קידמה, עד כדי הצורך לחפש פתרונות בלתי קונוונציונאליים בחוכמת העבר הרחוק יותר (ומה רלוונטי יותר לעולם סופר-מתקדם טכנולוגית בו עדיין יש מקום לעידן חדש רוחני וכל האלטרנטיבות).

יותר מזה.
במאבק למול כוח הרשע, הוא הציב קבוצת עילית – מהמיטב שבין הטובים והיפים של החברה הויקטוריאנית. אך עם התקדמות הסיפור נוסף פקפוק במהות העקרונות עליהם אותה חברה התבססה. ושוב מעמד האישה הוא הדוגמא הכי טובה. בתחילת הסיפור היא דמות נערצת מצד אחד אך נזקקת להגנה מצד שני; ובסופו – היא מוכרת כבהחלט מסוגלת לכל, כולל הגנה עצמית.
(שתי הפסקאות האחרונות מבוססות על הבנותיי את סיכומו של ג'ונטי קלייפול, בסיפא של הספר שיש לי).

לסיום אוסיף רק שדווקא בספר הזה מצאתי ברכה שמאד אהבתי (בתרגומי האישי):

"בוא בחופשיות. לך בבטחה. והשְאֵר מעט מהשמחה שהבאת".

וכי אכפת לי שהמילים בפיו של דרקולה עצמו? עד כמה שהשגתי מגעת, סטוקר יכול היה לנהל תחקיר טרנסילווני מקיף… אולי זה בא משם…
כל כך אהבתי את הברכה ואת הספר ממנו באה, עד כי ניסחתיה מחדש בדף ה-אודות שלי 🙂

9 תגובות בנושא “1897

  1. I really like the quote! I guess because your blog is set up for Hebrew, the English also types from right to left. It's sort of mind boggling. I am amazed at anyone who is bilingual, but especially when you manage to communicate so well in a language that is so different from your first…YOU'RE amazing. Love the blog! Leaving happiness HERE


    1. wow, thank you 🙂 so happy you enjoyed your visit!
      This quote really is my favorite ever, I didn't say that in my opinion it oozes positiveness. I'm always glad when another gets it too.
      Hope not to disappoint in future

      If ever you wish to comment here again, I just thought of something you can try – when you're in the comment field, before writing, hit the Ctrl+Shift keys on the left of the keyboard (that's a long Ctrl push down while at the same time you hit the Shift above it, and my apology if this remark is known to you). With Hebrew settings, these keys on the left set the direction from left to right (whereas their opposite on the right reverse it). It might set the comment direction to full English (or it might not, I simply don't know). If you get to try it, please let me know the result

      Liked by 1 person

      1. Just commented on another post, but in case someone is reading this and wondering: right click on the comment field to get a popup box including "writing direction." Hover over WD and you'll get options to change text justification.

        Liked by 1 person

  2. התאור שלך עושה חשק לקרוא בספר. כשהייתי ברומניה, הסתבר לי שדמותו של דראקולה
    מבוססת על דמות אמיתית של נסיך אכזרי וצמא דם.
    גם בקרנו בטירה שהוא התגורר בה, כולל מרתף העינויים.

    הברכה שכתבת. ברכה יפה.
    ובענייני יחסי נשים וגברים, בימינו נראה לי מתבקש שאם אשה חושקת/חפצה בגבר כלשהו,
    אז שהיא תהיה זאת שתחזר! [ואגב, בשנה -שנתיים האחרונות אני יושב בהסעות לעבודה ליד
    אשה קשקשנית [אך מקסימה] שהרבה פעמים מבקשת ומנדנדת ולפעמים אף דורשת…
    שאשב לידה ואתיחס אליה.
    בדומה לאותן נשים [כך מספרים] שמנדנדות לאיש שלהן שירים את העיניים מהעיתון ויתיחס אליהן ]


    1. ובכן, את הספר שיש לי באנגלית צריך לקרוא עם מילון צמוד, מה שלא הופך את קריאתו לקלה. אבל אני עדיין אוהבת את הסיפור ואת מה שסטוקר עשה ממנו.
      אם כי סטוקר בשום אופן לא היה הראשון לכתוב על ערפד.
      נדמה לי שלמשך עשורים לפניו הדמות נכתבה, ואותי היה מסקרן לקרוא ולו דוגמא אחת מקודמיו, כדי לעמוד על ההבדל, אם יש כזה.
      אם כי הסיפורים ששמעתי על ולאד צפש הרבה פחות נוראיים מהקישור שלך (עליו אני לא יכולה להודות לך, בטח לא בשעה זו של הלילה, אבל זו אשמתי שהקלקתי…).
      מה ששמעתי בעצמי היה שולאד צפש נהג להרוג את מי שרצה, לכרות את ראשם ולשפד את הראשים על מוטות הגדר המקיפה את השטח שלו, למען ייראו ויראו… עדיין (ומספיק) אכזרי.


I'd love to read you :-) For English, right click on the comment field bellow. You'd get a popup, including "writing direction". Hover over it and you’ll get options to change text justification. Choose the Left to Right

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.