המחוייך | With A Smile

The Personality of Stuff – part 2

אישיותם של דברים – חלק 2

Well, after previously discussing the personality of (crazy) clocks and (impatient) phones, it's time (how could it not be?) to get to what almost always develops a personality of it's own (at least in my vicinity). And of course, I mean the personal computer (so well known for misbehaving… but shhhh… let's keep it down, lest my current one should hear us).

Once upon a time I used to have one that worked great. He did his job in the best possible way. Him and I got along famously. Until one day…

He shut off of his own accord.
Just like that, without prior notice (or any consideration for work and processes), simply shut off. I pulled the electric cord out of its' socket (this was a few years ago), waited a while, put it back in, rebooted and went back to work. Totally forgot the entire episode. Until one day…

He shut off.
And probably got more and more frustrated by me not picking up the hints. He kept shortening his working times. Especially at summer. It got to a stage he was willing to work for about 20-25 minutes and then shut off. As if saying "it's way too hot, this humidity is killing me, and – hey you, computer-driver, I deserve my siesta!".

It totally didn't help the situation (at all!) when I explained a baby-computer is in no way a feasible plan. Surely not in the foreseeable future. That I depended on him. That I needed him. He held his own. Shutting off.

I called a technician to look him over. This stranger took my stubborn computer apart, checked inside, everything seemed in working order (even the dust level was fine). Assembled back together and we got back to working great. During winter. When temperatures started rising, his working hours shortened again. Until one day…

He didn't reboot… shut off for good.
And took with him my entire life stored there with no backup… (at least – not the kind of backup that agreed to communicate with his younger replacement).

And let this be the lesson this time – don't forget to backup in more than one format.

L


ובעברית

נו, ולאחר שבחלק הראשון דנתי באישיותם של שעונים (משוגעים) וטלפונים (קצרי סבלנות), הגיע תורו (איך לא?) של מה שתמיד מפתֵח אישיות משלו (לפחות בסביבתי המיידית). הלא הוא המחשב האישי (הידוע מכבר ברגעי שובבותו… אבל שששש… בואו נשמור על השקט, שמא הנוכחי יקלוט).

היֹה היה לי פעם אחד מהם שעבד נהדר. ביצע את המוטל עליו על הצד הטוב ביותר. הוא ואני הסתדרנו מצויין. עד שיום אחד…

הוא נכבה מאליו.
ככה סתם, ללא הודעה מוקדמת מראש (וללא שום התחשבות בעניינים ותהליכים) פשוט נכבה. שלפתי מהתקע (כל זאת, כמובן, טרום עידן האל-חוט), חיכיתי זמן-מה, חיברתי, הדלקתי וחזרתי לעבודה. הספקתי לשכוח מכל העניין. עד שיום אחד…

הוא נכבה.
וכנראה שהפך יותר ויותר מתוסכל מכך שאני לא מבינה רמזים. החל לקצר את זמני עבודתו. במיוחד בקיץ. 20-25 דקות היה מוכן לעבוד ודי. כמו אמר "חם מדי, הלחות הזאת גומרת אותי ו-היי, נוגשת-מחשבים שכמוך, מגיעה לי סייסטה!".

לחלוטין לא עזר למצב (כלל לא!) כשהסברתי שמחשב חדש בכלל לא בתכנון. בטח לא בעתיד הקרוב. שאני סומכת עליו. שאני זקוקה לו. הוא המשיך בשלו .

קראתי לטכנאי שיבדוק. הלה פרק את מחשבי העקשני, חיטט בקרביו, הכל נראה תקין (אפילו רמת האבק), חיבר מחדש, החזיר לעבודה והמחשב עבד נהדר. בחורף. כשהחלו הטמפרטורות לעלות, החל הוא שוב לקצר בזמניו. עד שיום אחד…

הוא לא נדלק מחדש… כבה לעד.
ונעל איתו את כל חיי שהיו שמורים בו מבלי להשאיר אחריו כל שמץ גיבוי… (כלומר – לא כזה שהסכים לתקשר עם מחליפו הצעיר).

ויהא זה הלקח הפעם – לא לשכוח לגבות וביותר מפורמט אחד.

L

מודעות פרסומת

8 תגובות בנושא “The Personality of Stuff – part 2

        1. Once upon a time I worked several years for a software-house and later attempted my own business in teaching the elderly how to use a PC (and got bored saying the same things over and over). But in some way or another I've always been near software people. Still never met the one to apologize to a PC
          :-)

          Liked by 1 person

    1. זה גם מה שהטכנאי חשב, אבל כשפרק אותו גילה שהכל עובד ולמעשה, הוא לא עשה שום דבר, מלבד לחבר חזרה… אולי בכ"ז אישיות מחשבית?

      אהבתי

I'd love to read you :-) For English, right click on the comment field bellow. You'd get a popup, including "writing direction". Hover over it and you’ll get options to change text justification. Choose the Left to Right

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s