המיוחדים | Special Moments

Using The Road

להשתמש בדרך

My car and I were patiently waiting at a red stoplight. In front of me I saw a car opposite crawling in a U-turn into my lane. While she was still at it, my stoplight signaled to me that it was my turn. I drove straight ahead. Reached the tail of the (finally finished turning) car ahead and slowed (to the rhythm of a lame racing turtle) adjusting my speed to hers (with mounting nerves).
The previous and the next intersections are very close. The former – a 4 way, the next a right facing T. The crawler started to deviate. Without signaling (for, why should I know what she's up to?). And I was thinking to myself – aw, that's the U before, for missing the turn… and I lightly touched the accelerator getting ready to pass her. But no. The crawler/deviant didn't turn, but came back in another U, right-smack into the previous lane she abandoned before. Thus creating a new T – her horizontal to my vertical car to hers.
I almost hit her.
Lucky that I was (still) driving slow. Lucky that my instincts/peripheral vision/the coordination between them are pretty good. Lucky that my brakes were perfectly functional. Lucky I wasn't too shocked either by the totally unpredictable move or by seeing the driver driving one-handed (doing a U?!) with the other hand pressing a mobile to her ear, while leaning back, as if spread on a sunny chaise longue , and not in the driver's seat of a ton and a half weighing lethal weapon.

Probably this driver never heard what my driving teacher kept saying on and on:

One should use the road in a way that does not disturb others from using it too.

Maybe for her and the likes today has been pronounced (at least in these parts) as the Road Safety Day.
So drive safe everywhere (unlike the above mentioned)

L


ובעברית:

מכוניתי ואני חיכינו בסבלנות שהרמזור מולנו יוריק. ממול ראיתי מכונית מהנתיב הנגדי זוחלת בפניית פרסה אל הנתיב שלי. בעודה בעיצומה, הרמזור כבר אותת לי שהגיע תורי. נסעתי הישר בהמשך נתיבי. הגעתי אל המכונית ש(סוף-סוף!) סיימה את הפנייה והאטתי (לקצב צב מרוץ פיסח) בהתאמה אליה (ובעצבנות גואה).
הצומת הקודם והבא קרובים. הראשון ארבע-כיווני, השני – T לימין. הזוחלת שלפניי החלה לסטות. כמובן – מבלי לאותת (וכי למה שאדע מהן הכוונות?). לתומי חשבתי – הו, לכן הפרסה, כי פספסה פנייה… ונגעתי קלות בדוושת ההאצה, תוך סטייה משלי לעקיפה. אך לא היא. כי הזוחלת/סוטה לא המשיכה לדרכה, אלא חזרה בפרסה נוספת אל בדיוק-בול אותו נתיב אותו נטשה מוקדם יותר. וכך נוצר מצב T אחר – היא מאוזנת אל מכוניתי המאונכת לה.
כמעט נכנסתי בה.
מזל שנהגתי (עדיין) מאד לאט. מזל שהאינסטינקטים/הראייה ההיקפית/הקואורדינציה שלי ביניהם די בסדר. מזל שהבלמים שלנו היו לגמרי תקינים. מזל שלא חטפתי הלם נכבד מדי מהמהלך הבלתי צפוי בעליל, או כאשר ראיתי את הנהגת (מה לעשות וזו הייתה נהגת) נוהגת ביד אחת בלבד (בפניית פרסה?!) כשידה השנייה מצמידה טלפון נייד לאוזנה והיא בכלל נשענת לאחור, כמו פרוסה על כיסא נוח שמשי ולא במושב הנהג של כלי נשק קטלני במשקל טון וחצי.

כנראה שנהגת זו מעולם לא שמעה את המשפט, שהיה שגור בפי המורה לנהיגה שלי:

יש להשתמש בדרך באופן שאינו מפריע לאחרים להשתמש בה גם הם.

ואולי למענה ושכמותה הוכרז היום כיום הזהירות בדרכים. אז הנה, הזהרתי. ככה לא נוהגים.

L

מודעות פרסומת

2 תגובות בנושא “Using The Road

I'd love to read you :-) For English, right click on the comment field bellow. You'd get a popup, including "writing direction". Hover over it and you’ll get options to change text justification. Choose the Left to Right

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s