The End of a Year

סופה של שנה

While thinking of the end of this year just about a few days ago, when out running errands, I happened to look up. I had no reason to check the sky, I heard nothing and no shadow passed me by, and still I was observing the clouds. When all of a sudden a couple of silhouettes crossed my line of sight.
These were two winged-creatures, too far off for eye-recognition (let alone poor Tablet ability). Yet they seemed bigger (than the average crow, for instance) and what was even weirder than what I usually get to see – their necks were much longer.
And (almost) immediately I remembered my very first post of this year, of January – a rather verbal record of my first (ever, as far as I remember) meeting with a couple of surprising, unexpected duck-goose type winged creatures, and in that moment – totally unknown to me.

Oh, thought I, this can characterize my year, when starting and ending with winged creatures…
Though it's true that I snapped a lot of other things, some even got to my blog; and it is also true that there were other happenings; still – for a retrospective, I decided to focus on the positive, on what I enjoyed most.

And I think my favorite shot of the year is the Morning Walk (first published here):

Shot on August 8 this year, at 7:40 am. Definitely morning.

Later this year I was given the solution to the mystery of the unknown creatures of January. These were a couple of Egyptian Geese, a shot of the one I uploaded here, but from my second (and last) actual meeting with them I still had another shot of both:

Of October 16.

It could very well be that the couple of silhouettes from the beginning of this post were these. Then again it could be not them at all.

But to end this post (with my fondness for threes), I chose another photo that never saw the light of blog:

Of April 18.

Though not so distinguishable (which is why I didn't upload it so far), these were a couple of Mallards (duck and not goose, yet still somewhat similar). And a photo I rather like (which is why I didn't delete it), that has something romantic about it.

Seems a good goose year, right?
Wishing a new and good year to you, me and all, and filled with Love
L

---

ובעברית:

סופה של שנה –
לקראת סופה של השנה (האזרחית), כאשר רבים עוסקים בספירות מלאי וסיכומים, העפתי גם אני מבט מהיר על השנה שהייתה. בבלוגי, כמו גם בחיי האישיים. תוך כדי מחשבות והרהורים, ואך לפני ימים ספורים, בעת סידורים, משום-מה הרמתי מבט למרומים. לא הייתה לי סיבה לחפש בשחקים, לא שמעתי שום קול, לא עבר אותי אף צל, ועדיין מצאתי עצמי בוחנת עננים. כשלפתע זוג צלליות חצה את שדה ראייתי.
הללו היו צמד יצורים מכונפים, רחוקים מדי לזיהוי-עיני (ועוד יותר כן לצילום בטאבלטי) ובכל-זאת, נדמו לי יותר גדולים (למשל, מ-עורב מצוי) ומה שעוד יותר מוזר מכפי שאני רגילה לראות – הצווארים שלהם היו הרבה יותר ארוכים.
ו(כמעט) מיד נזכרתי בפוסט הראשון שלי הש"ז, בינואר – תיעוד מילולי של המפגש הראשון שלי (בחיי בכלל, עד כמה שזכור לי) עם יצורים מכונפים דמויי אווז/ברווז, מפתיעים, בלתי צפויים, ובאותו רגע – לחלוטין בלתי מוכרים לי.

הו, חשבתי לי, זה יכול לאפיין את הש"ז שלי, בהתחילה והסתיימה ביצורים מכונפים…
אז נכון, צילמתי לא מעט דברים אחרים, חלקם אף עלו לפה. ולצדם חלו עוד התרחשויות. אך למען הרטרוספקטיבה, החלטתי להתמקד במה שהיה (בעיניי) הכי חיובי הש"ז, מה שנהניתי ממנו הכי בעצמי.

ונדמה לי כי הצילום החביב עליי מכל הוא טיול הבוקר (שפורסם במקור פה):

צולם ב-8 לאוגוסט, ב-7:40. בהחלט בוקר.

בהמשך השנה, ידידי מוטי סיפק לי פתרון לתעלומת היצורים המכונפים הבלתי מזוהים מינואר. הללו היו צמד יאוריות, צילומה של אחת מהן העליתי לכאן, אך מהמפגש האישי השני שלי איתן (והאחרון) יש לי עוד צילום, של שתיהן גם יחד:

מה-16 לאוקטובר.

ויכול מאד להיות שהצלליות מראשית הפוסט הזה היו אלו. אם כי גם יכול להיות שלא.

אך לסיום הפוסט (ומחיבתי לשלשות), בחרתי להוסיף עוד צילום, שטרם ראה אור-בלוג:

מה-18 לאפריל.

אם כי לא כל כך קלים לזיהוי (וזו הסיבה שלא העליתי צילום זה עד כה), הללו היו צמד ברכיות (נו, ברווז ולא אווז. אבל דומה איכשהו). וצילום שדווקא מוצא חן לי (לכן לא מחקתי) היות ויש בו משהו רומנטי.

ובכן נדמה כי הש"ז (לפחות מבחינתי) הייתה שנת אווז חביבה, לא?
באיחולים לשנה אזרחית חדשה וטובה לכם ולי ולכולנו, ומלאה באהבה
L