אוספים

For English, click here.

עד כמה שידוע לי, לפחות שניים מאבות-אבותיי אהבו לאסוף דברים. אבל בקטן.

סבא (מצד אימא) אסף מטבעות. לא רבים. עברה אלי ממנו קופסא קטנה ודי כבדה. אבל משעשע אותי לא במעט לראות, לצד כל המטבעות ממחוזותיו-הוא, מטבע עם כתב יווני מפתיע (יש בצילום שניים מהם, להראות את שני הצדדים), או אחד עם כתב שנראה (לעיניי הבלתי אמונות) ערבי או (מה שדווקא יותר סביר להניח, נדמה לי) טורקי.

אגב, בתמונה כללתי גם מטבע רוסי (זה עם מישהו שמניף משהו שנראה כמו פטיש, מ-1924) והברונזה מלמעלה, הגרמני.

אבא שלי לעומתו אסף בולים. אם כי זה בכלל לא מפתיע. בזמנו, תקשורת בין-משפחתית, נאלצה להסתמך על מכתבים שנשלחו והתקבלו בדואר אוויר (האם מישהו עוד זוכר ומכיר?). אם כי לצלם בולים לא ממש מעניין. ומיותר לציין ששני האוספים האלה גם יחד כבר לא צומחים, נכון?

ובכן, לא. רגע, כי זה לא מדויק. הרי כבר קרה שמישהו העביר למישהו (שהעביר לי) מטבע דמוי עשרה שקלים, שבמבט בוחן התברר כהונגרי. או מטבע דמוי שקל, שבמבט בוחן התברר כבלתי מזוהה (לניחושי הפרוע – סיני או יפני. הכוונה לזה עם הצמחייה בתמונה לעיל).
בואו נניח כי היו אלו טעויות בתום-לב, אך מה עוד אוכל לעשות עם מטבעות כאלו מלבד לצרף אל האוסף?

אבל הידיד החדש ביותר שלי ברשת הוורדפרס הזכיר לי את האוסף השני של אבא. גם זה די צנוע וברובו ארוז. ובכל-זאת, לשלושת החביבים עלי הענקתי לאחרונה חירות.

וכאן אני מסוגלת גם לפירוט:

הכחולה – רולס רויס סילבר שדו, צעצועי קורגי, תוצרת בריטניה. כבר אמרתי (כאן) כי זו הייתה המכונית האהובה על אבא שלי.
הזהובה – פאקארד ויקטוריה, מס' Y-15, מ-1930, מאצ'בוקס, תוצרת אנגליה.
הירוקה – רנו מס' 2, מ-1911, תוצרת אנגליה (והחביבה האישית שלי משלושתן, גם אם לא הייתי רוצה לנהוג בה לעולם. ועוד זו בה ניתן לי לשחק מדי פעם, כפי שמצבה מעיד).

אבל אם רק יכולתי להתחיל אוסף חדש…
ולמרות חוסר חיבתי להיעדר גג (זאת-אומרת, במכוניות-אמת), אולי הייתי מתפתה להתחיל אותו עם זו דווקא… (אולי בתנאי שיחד איתה תצטרף אל האוסף מכונית שלמה, או כפי שמישהי שהכרתי פעם נהגה לומר – מטרייה/מזגן עם גלגלים).

 

L

פרטים על האאודי, כאן.