Back to the Past

לעברית, קליק פה.

The phone rang. I answered.
L?
Yes?
I'm calling from the bank.
(Okay, already scary. The bank won't call to wish a happy holiday).

We've been notified there's a suspicion your credit card has been copied, when you drew cash this morning. So I canceled your card just now.
(??!!?? I'm in shock).

I've ordered you a new card. It'll take a week.
(Today is Tuesday…).

It'll be here maybe Wednesday next week. Probably Thursday.
(Meaning – a week and a half! And I have only a bit over 10 US$…).

You can always come over and draw cash from the bank clerk…
(Do you remember those days?).

Well, nice Ms. Bank, that canceled and ordered, couldn't tell me if the copied card was used or not. So another call to the credit card company:

I see a deal made today, but have no details.
(What can that mean?).

It depends on the business. They sometimes broadcast all at the end of the day, sometimes every other day…
(Did you know that?).

In short – maybe Thursday I'll know if it is my deal of this morning or someone else's… (and I might have to wait to know till next Tuesday).

And what in the meantime?
Seemingly – I'm stuck. No card to charge, and since it is the same one – it won't work at the cash machine. And what I have on me is a ridicules sum that won't see me through the weekend…

On the other hand – I won! It seems to me that the last paragraph already says I went back in time. But I most certainly will be the woman who traveled further to the past (meaning – once I go to the bank, stand in front of a clerk and draw cash).

Someone once advised me to hide money in the car for emergencies.
(But I have no car. And if I did, I'd be afraid it would be stolen).
Ms. Bank advised a second credit card, just in case.
(But I don't like credit… hardly ever use it).
So I have no choice but to slug my feet (to the bus) and actually step back to the past…
It'll be alright (I typed hopefully).

Happy Sukkot (those who celebrate)
L

---

ובעברית:

בחזרה אל העבר

הטלפון צלצל. עניתי.
L?
כן?
מדברים מהבנק.
(או.קיי., רק רגע – זה כבר מפחיד. בנק לא יתקשר לאחל חג שמח).

קיבלנו הודעה על חשד להעתקת כרטיס האשראי שלך, כאשר משכת כסף הבוקר. לכן ביטלתי לך את הכרטיס הרגע.
(??!!?? אני בהלם).

הזמנתי לך כרטיס חדש. יידרש לזה בערך שבוע.
(אנחנו ביום שלישי…).

אולי ביום רביעי בשבוע הבא. יותר בטוח – ביום חמישי.
(כלומר – שבוע וחצי! ויש עלי רק כ-40 שקל…).

את תמיד יכולה למשוך מהפקיד בסניף…
(אתם זוכרים את הימים?).

טוב, הגברת הנחמדה שביטלה לי והזמינה, לא ידעה להגיד לי אם השתמשו למעשה בכרטיס המועתק. לכן עוד שיחה עם חברת האשראי:

נקלטה עסקה יחידה, עדיין ללא פרטים.
(מה זאת אומרת?).

תלוי בבית העסק, לפעמים משדרים לנו בסוף היום את הכל, לפעמים אחת ליומיים…
(הידעתם את זה?).

ובקיצור, אולי ביום חמישי אדע אם זו העסקה שלי מהיום או של מי שאינו אני… (ואולי אחכה עד אחרי שמחת תורה…).

ומה בינתיים?
לכאורה – אני תקועה. אין כרטיס אשראי להעביר בשום מכונה, אין דרך למשוך כסף מזומן, וכבר ציינתי כי יש עלי סכום מגוחך, אשר לא יעביר אותי את הסופ"ש…

מצד שני – זכיתי! נדמה לי שהפסקה הקודמת כבר אומרת שחזרתי בזמן. אבל לבטח אהיה האישה היחידה שממש תחזור עוד יותר אל העבר (כלומר – ברגע שאסע אל הבנק ואתייצב מול הפקיד/ה כדי למשוך כסף).

מישהו יעץ לי פעם להחביא סכום כסף במכונית למקרי חירום.
(אבל אין לי מכונית. ואם הייתה, הייתי חוששת מגניבה).
הגברת מהבנק ייעצה לי להזמין עוד כרטיס, שיהיה כגיבוי.
(אבל אני בכלל לא בעד אשראי… בקושי משתמשת).
על כן אין ברירה ואכתת רגלי (עד האוטובוס) ואחזור אל העבר.
יהיה בסדר (הקלדתי בתקווה).

מועדים לשמחה
L