עכשיו רואים אותו | Now you see it
ועכשיו לא | Now you don't
והנהו שוב | And there again
L
Anecdote: I haven't been to the park since May of last year. I thought I'd go today, looking for a photo-op. And nearly got attacked on the way. A couple of Egyptian Geese took exception to me, for some reason. No doubt from the shock, it didn't occur to me to draw my camera and snap a shot of the cheeky things. However all three of us managed to make a passerby laugh.
In the end no one got hurt. I flapped my raincoat and told them to get lost. And they did.
אנקדוטה: לא ביקרתי בפארק ממאי האחרון. החלטתי ללכת היום ולבדוק אפשרויות צילום. וכמעט הותקפתי בדרכי. משום מה לא מצאתי חן בעיני צמד יאוריות . בטח מההלם לא עלה על דעתי לשלוף מצלמה ולצלם את החוצפנים. אם כי שלושתנו הצלחנו להצחיק עובר אורח.
בסופו של דבר – לכולם שלום. נפנפתי במעיל הגשם שלי, אמרתי להם להסתלק. וזה מה שעשו.
הקורמורן מקסים. והיאוריות קצת חוצפניות 🙂
אהבתיאהבתי
אודה ולא אבוש, הקורמורן מסתמן לי כאחד המכונפים האהובים עלי ביותר.
רק בגלל שפגשתי אותו כל כך קרוב, עד כי השגתי את אחת התמונות היותר ברורות שלו אי פעם, העליתי את הפוסט הזה (הרי כבר העליתי תמונות דומות מאד לאלו בעבר).
אבל היאורית? לא רק חצופה. אמרת פעם שהמיינה אלימה. מעולם לא הייתי עדה בעצמי לאלימות של מיינה. אבל הייתי עדה לאלימות גסה במיוחד של יאוריות.
בערך פעמיים בשנה (אם קלטתי נכון) הקרבות ביניהן לבין עצמן נוראיים למדי. אתמול אפילו פגשתי יאורית קטועת כף רגל. כמובן, אין לי דרך לדעת איך זה קרה באמת, ואולי לא בקרב יאורי. אבל משהו בקרבות שראיתי במו עיניי גורם לי לחשוב שזה לא סתם קרב טריטוריאלי להוכחת עליונות המוביל, אלא קרב לחיים ולמוות.
אי לכך ובהתאם לזאת, היאורית ממש לא מוצאת חן בעיניי. טוב מאד שיש מכונפים אחרים בסביבה, שמעודדים מחשבות חיוביות. אפילו מחויכות. כמו הפוסט שאני עומדת להעלות עוד מעט.
אהבתיאהבתי