מסכות

Empty words get tossed around,
pseudo-answers with no content
to wants and needs,
like a cloak of indifference that doesn't warm,
with no way to navigate between
perfect masks
and the hidden, bleeding, reality
within

trying to keep one facade
when the mask is the face and
more words get tossed back –
in a pseudo-game, pseudo-reality,
when worlds collide
with others
and words cover what happens
within

in a world without a soul the loss goes on
with more plastic words
and empty hands…
touching-not-touching, almost
removing the mask,
almost awakening
the yearning
to the moment of truth
within

L

---

ובעברית:

מילים ריקות נזרקות סביב,
כמו-תשובות ללא תוכן
לרצונות וצרכים,
כגלימה של אדישוּת, שאינה מחממת,
באין הדרך לנווט בין
מסכות מושלמות
למציאוּת הנחבאת, המדממת,
שבפנים

בניסיון לשמר חזית אחת
בה המסכה היא הפנים ו-
עוד מילים נענות –
בכמו-משחק, כמו-מציאות,
כשעולמות מתנגשים
באחרים
ומילים מכסות על המתרחש
בפנים

בְּיקוּם ללא נשמה האיבוד נמשך
עם עוד מילים פלאסטיות
וידיים ריקות…
נוגעות-לא-נוגעות, כמעט
מסירות את המסיכה,
כמעט מעירוֹת
את הכמיהה
לרגע האמת
שבפנים

L