רגעי טבע | Nature Moments

Shades of Goose

גוונים של אווז

אין לי מושג איזה אווז זה | I have no idea what goose this is

אף לא למה נדמה לי המלכותי מכולם | nor why it seems to me the most regal of all

אך ככולם – גם הם שומרים על האפרוחים | but like all, they too guard their young

(ונאמר כי יתכן שהללו אווזים אפורים | And I'm told these might be Greylag Geese)

L

Whenever Life feels too much to me, whatever the reason, I try to find time to walk to the park. Something there always manages to make me Smile. Like these geese.

המחוייך | With A Smile·טיפים | Useful Tips

A Useful Tip

טיפ שימושי

Once upon a time I used to watch a lot of visual stories. During one of them (there were so many, I forget which) one of the characters said something that, on the face of it, sounded like a biological fact:

The muscles involved with the gag-reflex are the same ones involved with smiling.
The involuntary reflex works on those muscles (or pulls them) one way, and the smile does so the other way – to the exact opposite.
Hence the tip:

Facing something really disgusting, the best thing to do is to smile. That would efface the uncomfortable feeling.

Time passed and during a nothing-conversation, the guy (how should I put it?… hhmmm…) instead of saying it, sprayed it (literally, though totally accidentally).

I really don't know how that tip flashed in my mind but it did. I forced myself to a huge smile and, hey! It really worked!
The gagging gone I could offer all the "don't worry", "it's OK", "nothing happened" even before I ran to wash my face. Thus an unpleasant moment didn't become worse.

My previous post reminded me that, unfortunate though it is, life may hold moments like this too. So in the hopes it might help someone else, there it is
L


ובעברית:

אי-אז צפיתי בלא מעט סיפורים ויזואליים. באחד מהם (היו כל כך הרבה עד כי בורח לי שם הסיפור הספציפי), הושם בפי אחת הדמויות מה שעל פניו נשמע כעובדה ביולוגית:

השרירים המעורבים בתחושת הגועל, אותו מחנק של טרום-הקאה המבשר עליה, הם אותם שרירים המופעלים על-ידי החיוך.
הרפלקס הבלתי רצוני פועל על השרירים הללו (או מושך אותם) לכיוון אחד והחיוך עושה זאת בדיוק לכיוון ההפוך.
מכאן הטיפ השימושי לחיים:

כשנתקלים במשהו ממש מגעיל, הכי טוב לחייך. כי החיוך יבטל את התחושה הלא נוחה.

ברבות הימים ובמהלך שיחה סתמית לחלוטין, בן שיחי (איך אומר זאת בעדינות?… ההמממ…) במקום לדבר איתי, ולגמרי בטעות בלתי מכוונת, הצליח לרסס את דבריו (כפשוטו).

לא יודעת מאיפה אותו טיפ הבזיק בזיכרוני. הכרחתי את עצמי לחייך מאוזן לאוזן ו-היי! זה ממש עבד!
הרפלקס נעלם, הצלחתי להרגיע ב-"לא נורא", "לא קרה כלום", "תאונה מצערת", "הכל בסדר" וכל זאת לפני שרצתי לשטוף פנים. ובכך רגע לא נעים לא החמיר למצב של ממש-לא-לעניין.

הפוסט הקודם הזכיר לי ש, לא עלינו אך בכל זאת, יש בחיים גם מן רגעים שכאלה. ואולי הטיפ הזה יכול להועיל לעוד מלבדי, לכן הוגש כשירות לציבור
L