רגעי טבע | Nature Moments

רק החתול בחיים | Only the Cat Is Alive

I wasn't in a hurry the last time I visited the park, so I chose a new lane (to me) and walked more than usual (both length and time-wise). On my way and inadvertently, I woke up a well camouflaged cat (can you spot him?).

בביקורי האחרון בפארק לא מיהרתי, על כן בחרתי במשעול חדש לי והמשכתי ללכת יותר מהרגלי (גם באורך וגם בזמן). בדרכי ושלא בכוונה, הערתי חתול מוסווה היטב (מזהים?).

Before this I passed the 'Museum of Mankind and Nature' (loosely translated), that was obviously closed. It was before 8 in the morning. The sun slanted somewhat. Therefore, to my opinion, when I passed I didn't really realize what was there. Only later I did get what I was looking at and went back to photograph.

לפניו עברתי על פני 'מוזיאון האדם והחי' (שהיה סגור, מן הסתם). היה זה לפני 8 בבוקר. קרני השמש התלכסנו-משהו. לכן, לדעתי, לכשעברתי, לא ממש קלטתי את מה שהיה שם. רק מאוחר יותר הבנתי מה אני רואה וחזרתי לצלם.

Please note the hump between the two trees on the left of the creature.

נא לשים לב לגיבנת בין שני העצים משמאל לייצור.

Well, I have no idea what this is. But the hump I mentioned in the first photo belongs to what looked like a mammoth to me. And the mammoth reached about half the hight of this creature.
And in that first photo, I have to say, the creature seemed to be smiling…

ובכן, אין לי מושג מה זה. אבל הגיבנת אותה ציינתי בצילום הראשון שייכת אל מה שנדמה היה לי כממותה. והממותה הגיעה בערך למחצית גובהו של הייצור הזה.
ובאותו צילום ראשון, אני חייבת לציין, כי הייצור נדמה לי מחייך…

Well, not exactly what I expected to meet on a walk in the park. After the surprise evaporated, I started chuckling. Prehistorical creatures on top of the morning… who would have imagined?

טוב, לא ממש מה שציפיתי לפגוש בסיבוב בפארק. ולאחר התפוגגות ההפתעה, התחלתי לצחקק. יצורים פרה-היסטוריים על הבוקר… מי היה מתאר לעצמו מראש?


I Don't Get It·המחוייך | With A Smile

התחרדנות | Lazing in the Sun

מדי פעם אני נתקלת במשהו לא ברור | Sometimes I stumble on something unclear

כמו הפסלים הללו | like these statues

רעיונות, מישהו – לגבי מה זה ? Ideas, anyone – what can this be

אבל רגע, מה מציץ שם ? But wait, what is that, there

התחרדנות | Lazing in the Sun
התחרדנות | Lazing in the Sun

אני מניחה כי זה שימוש ראוי | I guess this is a good use for it


המחוייך | With A Smile

מציצים | Peeping

Every morning I like to open the shades and peep out, to see for myself what kind of day we're going to have. If ever I was looked back at, it was either a winged creature or a human, that had climbed the neighbor's roof to fix this or that.
Therefore you can imagine how much I was surprised when…

בכל בוקר אני אוהבת לפתוח את התריס והחוצה להציץ, כדי לגלות בעצמי איזה מן יום יהיה לנו. אם אי פעם הסתכלו עלי חזרה, היו אלו יצורים מכונפים, או בני אדם, שעלו על גג השכנים לתקן משהו פה ושם.
אי לכך ובהתאם לזו, ניתן בהחלט לדמיין כמה הופתעתי כאשר…

חתול/ה על גג השכנים | a cat on the neighbor's roof

בתקווה לחודש נעים | hoping for a pleasant month

המחוייך | With A Smile

מפגש חשאי | A Clandestine Encounter

To photograph the chairs of my previous post, I went to the park several times. And yesterday morning I was surprised.

כדי לצלם את הכיסאות מהפוסט הקודם, הלכתי אל הפארק מספר פעמים. ואתמול בבוקר זכיתי למפגש מפתיע.

איזו נחישות | What a determination

שעשע אותי המבט הצידה | Amusing, that glance sideways

טרום ההתקרבות | Before the approach

ועוד מבט לבדוק שאין צופים | Another glance to check we're not watched

And maybe because we weren't watched, next came the cat's welcome-rub, to which I answered with a thank-you-petting, before we parted.

ואולי מפני שלא היו צופים, בשלב הבא אפילו זכיתי לחיכוך ברכה, עליו עניתי בליטוף תודה, טרום הפרידה.


I Don't Get It

Got His Back


יש לי את הגב שלו. כפשוטו.

Feel free to correct me if I am wrong but a cat, so I always thought, is a predator. As such, I would have thought also that a cat should be alert to its' surroundings.
Well, about two years ago, before my ability to document in photos, there was a time when I met many cats (if not all of them) that turned their backs. For instance – I remember especially passing by a cat that sat with her/his back to the pedestrian trail while concentrating at (almost hypnotized by) a wall around a building.
And here, this morning I found another one.
This locker is placed at a street corner which is a rather busy crossroads. And I just don't get it – how can this cat sleep atop it?

הרגישו חופשי לתקן אותי אם אני טועה אבל חתול, תמיד חשבתי, שהוא חיית טרף. וככזה, נדמה לי שעל החתול להיות עירני לסביבתו.
ובכן, לפני כשנתיים, בטרם יכולתי לתעד בצילומים, הייתה איזו תקופה בה חתולים רבים בהם נתקלתי (אם לא כולם) הפנו את הגב. למשל – זכורה לי במיוחד ההזדמנות בה עברתי ליד חתול/ה יושבים עם הגב אל השביל בו עוברים הולכי רגל (כמוני) ומרוכזים (כמעט מהופנטים) בחומה סביב בניין.
והנה, הבוקר מצאתי עוד אחד.
הארונית הזו ממוקמת בפינת רחוב המהווה חלק מצומת די סואן. ואני פשוט לא מצליחה להבין – איך החתול הג'ינג'י יכול לישון עליה?

(וכל הדרך ניסיתי להיזכר בשיר על החתול הג'ינג'י שישב בגינה…).

רגעי צילום | Pix Moments

Set the cat among the… well, they're winged anyway

I'm not at all sure what kind of winged creatures these are, but they certainly made quite a racket (though maybe that was for me, not the cat).

את הביטוי המקורי באנגלית הייתי מתרגמת (מילולית) ל: שלח את החתול אל בין היונים. ובכן, הללו לא יונים, אך מכונפים בכל מקרה. איזה מן יצור הם – אין לי מושג. אבל ספר הביטויים שלי גורס כי המקבילות העבריות לביטוי הנ"ל יכולות להיות: התחיל/פתח מחול שדים; או עורר מהומה רבתי. והיצורים הללו אכן חוללו מהומה קולנית (אם כי יתכן שזה קרה בגללי ולא בגלל החתול).

הנ"ל היו עוד מצילומי האתמול, מהיקף האגם | These were more of my shots around the lake yesterday

It's good a match was avoided and no one got hurt


רגעי צילום | Pix Moments

…Going for a walk on a winter's day

…I didn't expect finding a somewhat similar cat to the one Michelle posted for the WPC. Anticipating flight (which could also be this post's title), I got as close as I might, to the cat anticipating the woman who feeds them. Can you spot it?

לטיול יצאתי ביום חורפי וכלל לא ציפיתי למצוא חתול דומה-משהו לאחד שמישל העלתה לאתגר הצילום השבועי. בציפייה לבריחה (מה שגם יכולה להיות כותרת הפוסט הזה), התקרבתי ככל האפשר, אל החתול המצפה לאישה המאכילה אותם. האם רואים אותו?

Even less easy to spot is this Eurasian Jay (sorry, it's all my camera can do). Which I particularly didn't want to scare off, as I don't get to see them as often as I'd like. (He's on the green railing).

ועוד יותר קשה להבחין בעורבני (מצטערת, רק לזאת המצלמה שלי מסוגלת). אותו במיוחד לא רציתי להפחיד, היות ולא יוצא לי לפגוש אותם לעיתים מספיק תכופות לטעמי. (הוא על הגדר הירוקה).

Though the cat being in a different garden, the Jay agreed to show me his back…

אך מהיות החתול בגינה אחרת, העורבני הסכים להראות לי את גבו…


אתגר הצילום השבועי – ציפייה | The Weekly Photo Challenge – Anticipation

המחוייך | With A Smile



What is this life without an unknown here and there, a touch of innocuous mystery to liven up the monotonous day-to-day…
While true that what remains in the dark can cause discomfort and frustration, it is also true now and then one can find an answer to a question. As was the case in the following tale (an incident that no one gut hurt in any way):

I was busy somewhere in dream-realm when a weird sound started to grab my attention. Must have taken me a while to realize it was real. A truly unusual sound, like a cross between an ill-tuned bagpipe and a siren. With no comprehension I started to resurface. I opened one eye, aimed it at the clock. A quarter to five pre-morning… and the sound was still in full form…

I opened my other eye and took a look around. This time I saw my fearless guard-cat, half sitting half ready to pounce, focused on a point in front and above her, her mouth shaped around the unfamiliar noise.
Still semiconscious I followed her gaze to the window (that was supposed to be open to a crack but has slided a bit wide) and saw…

Two front paws…
Belonging to a huge (politely curious) face of a black and white tomcat.

Of course I got up, the stranger took freight (and flight), I closed the window and turned to reassure me and mine. While at it, as my minds' wheels managed to engage somewhat (did I mention the middle of the night?), I remembered a minor fact.

We were living on the third floor…

Well, that's when I really got my senses back. How the heck did a cat reach the third floor window… ?!?
and, oh my, what happened to him when he got spooked…

To offer thinking time should you choose to come up with another possible explenaion (in a few lines I'll detail what really happened), I searched, toiled and found (here) this picture that can be used by anyone…

cat by Photokanok(Image courtesy of Photokanok at FreeDigitalPhotos.net).

So how did a cat reach the third floor window?
That's really pretty simple: every landing of the stairwell was bordered by a wall that featured two vertical narrow openings at its' sides. The apartment bellow mine got enlarged so the continuance of my floor, outside my wall, was the extensions' ceiling. The cat climbed the stairs, went out through the open slit onto the neighbors' roof. Half way up my wall he saw a slightly open window, got curious and decided to have a look. I saw him later, the polite and curious stranger was perfectly well.

Now, how about you – did you encounter any mysterious moments of your own?


מה היו החיים הללו ללא איזו תעלומה פה ושם, שמץ של מסתורין תמים, להכניס בשגרע קצת עניין…
גם אם נכון שמה שנותר בגדר לא מובן יכול להוביל עד מועקה ותסכול, אך בנוסף נכון כי לעיתים ניתן למצוא תשובות לשאלות. כפי שהיה במקרה הבא (מאורע אותו כל המשתתפים צלחו בבטחה!):

הייתי עסוקה איפשהו בממלכת החלומות כשלפתע חדר לשם צליל מוזר. כנראה שלקח לי זמן לקלוט שהצליל הצורם-מה מציאותי. צליל מאד יוצא דופן, כמו מן שילוב בין אזעקת אמת לחמת-חלילים לא מכוונת. בחוסר הבנה מוחלט התחלתי לנתק קורי שינה. פקחתי עין אחת לכיוון השעון. רבע לחמש לפנות בוקר… והצליל עדיין איתי…

פתחתי את העין השנייה, הסתכלתי סביבי וקלטתי את חתולת השמירה האמיצה שלי, ספק יושבת ספק מתכוננת לניתור, מבטה מרוכז באיזו נקודה מולה ומעליה. פיה עוטף את הרעש הלא מוכר.
עדיין לא לגמרי בהכרה מלאה עקבתי אחרי המבט שלה עד לחלון, שהיה אמור להיות פתוח כדי סדק אך הצליח להתרחב (חלון הזזה), וראיתי…

זוג כפות קדמיות…
שהשתייכו לפרצוף ענק (שהביע באותו רגע משהו כמו סקרנות מנומסת) של חתול שחור-לבן.

כמובן שקמתי, הזר נבהל ונעלם, סגרתי את החלון וניגשתי להרגיע את עצמי ואת שלי. תוך כדי, כשגלגלי המוח הצליחו בכל זאת, איכשהו, לחזור ולהשתלב (כבר אמרתי אישון לילה?) נזכרתי בפרט קטן ושולי.

גרנו בקומה השלישית…

או, אז התעוררתי באמת. איך, לעזאזל, מגיע חתול לחלון בקומה השלישית… ?!?
ו-אוי-ואבוי, מה קרה לו כשנבהל המסכן הקטן ונעלם…

כדי להציע זמן למחשבה בעבור מי שרוצה להציע פתרון חלופי לתעלומה (תיכף אפרט מה היה) כיתתי אצבעותיי, חיפשתי, יגעתי ומצאתי (כאן) תמונה המותרת לשימוש…

bw cat by foto76Image courtesy of foto76 at FreeDigitalPhotos.net

אז איך מגיע חתול לחלון בקומה השלישית?
דווקא די פשוט: הקיר החיצוני של חלל המדרגות, בכל מישורת, היה ממוסגר בשני פתחים צרים ואנכיים משני צדדיו. הדירה מתחתיי הורחבה כך שהמשך הרצפה שלי, מבחוץ, היה הגג של ההרחבה. החתול, שטיפס במדרגות, יצא דרך הפתח מהם אל גג הדירה שמתחת. בגובה חצי הקיר שלי ראה חלון מעט פתוח, הסתקרן והחליט להציץ. ראיתי אותו אחר-כך, והזר המנומס היה לגמרי בסדר.

ועכשיו מה אתכם, האם פגשתם תעלומות בדרככם?