רגעי צילום | Pix Moments

כִּמעַט | Almost

In Luck and its' Lack I lamented a missed photo… well, I almost (!) got it (met the Night Heron again up close and personal) but this time the tassel on its' head wasn't to be seen…

ב-'מזל והיעדרו' קיטרתי על החמצת תמונה… ובכן, כמעט (!) השגתי אותה (פגשתי שוב את אנפת הלילה מאד מקרוב) אך הפעם לא נראתה ציצת ראשה…

This next photo of it isn't that bad… yet still no tassel (and with a rather annoying Flash that flashes on its own, even when there's no need).

וגם הצילום הנוסף שלה לא נורא… אם כי עדיין ללא ציצה (ועם מבזק מעצבן, הפועל על דעת עצמו, גם כאשר אין בו צורך).

During this walk in the Park I sighted (for the second time in my life) the Cormorants, that came back for the winter (as my leaflet says).
Well, I almost (!) managed to snap a shot of them, but they were much too quick to dive. I was left with the wish/hope that one of these days I'll be as quick with the shutter (they're so sweet with their beaks up, in a pair at both sightings, and diving in unison. Like synchronized swimming).

Although speed didn't help me get close enough (almost! clear photos), and/or identify this next bird… (almost familiar, yet no).

תוך סיבוב זה בפארק, קלטתי (לָשנייה בחיי) את הקורמורנים החוזרים לחרוף (כך על פי העלון שלי).
ובכן, כמעט (!) הצלחתי לצלם אותם, אך הללו היו מהירים לצלול. נותרתי עם השאיפה/תקווה להיות, באחד הימים, מהירה כמוהם עם הצמצם (חמודים כל כך עם מקור נישא מעלה, בזוג בשתי הפעמים בהם ראיתי אותם, וצוללים יחד. כמו שחיה מתואמת).

אם כי מהירות לא עזרה לי להתקרב מספיק (כמעט! צילומים ברורים), ו/או לזהות את הציפור הבאה… (כמעט מוכרת, אבל לא).

It doesn't really show well in these photos but the colors are speckled. All who can identify it – well done! (and I'll be happy if you share).

לא כל כך רואים בתמונות הללו, אך צבעיה די מנומרים. כל המצליח לזהות – כל הכבוד! (ואשמח לשיתוף).

L

P.S. I was just told that the speckled bird is a younger Night Heron.

רגעי צילום | Pix Moments

Delicate Grace

Delicate grace was what I thought when I first saw both these Winged guys…

חן מעודן היה מה שחשבתי ברגע שראיתי את שני המכונפים הללו…

מַגְלָן חום | Glossy Ibis
מַגְלָן חום | Glossy Ibis

On the other hand, they don't exactly pause long enough to pose…

מצד שני, הללו לא בדיוק עומדים די זמן במקומם לצילום…

אנפה אפורה | Grey Heron
אנפה אפורה | Grey Heron

And the Grey Heron? Only here for the winter…

והאנפה האפורה? רק הגיעה לחרוף כאן…

L

אתגר הצילום השבועי – זמני | The Weekly Photo Challenge – Temporary

רגעי צילום | Pix Moments

Got to Love These White Guys

חייבת לאהוב את הלבנים האלו

I know I already posted a photo of a Little Egret (here), but I liked this one better (the above. How delicate…). And the one who got away (below, with the yellow hint of its' feet).

אני יודעת שכבר העליתי תמונה של לבנית קטנה (כאן), אך אהבתי יותר את זו (לעיל. איזו עדינה, לא?). וגם את האחת שברחה (להלן, עם רמז צהוב-כפותיה).

And the third in this series? Can anyone look at it unsmiling?

והשלישית בסדרה הזו? ובכן, הניתן לראותה ולא לחייך?

L

Transient.

נ.ב., המצחיק הוא שבדרך חזרה ירד עלי גשם, ועוד ביום מפנה הקיץ… האם המדינה עברה לאירופה מבלי ששמתי לב?

רגעי צילום | Pix Moments

הראשון שלי | My First

He looked so festive, as if he just put on his new suit. Well, actually, it could be a 'she'. But as I am one too, and the odds are 50-50, I decided it was a 'he'.
My first Spur Winged Lapwing. For more info about them, click here.
Happy holiday
L

הוא נראה כה חגיגי, כמו הרגע לבש חליפה חדשה. ובכן, למעשה, זו יכולה הייתה להיות 'היא'. אך היות וכך גם אני, והסיכויים מתחלקים לחצי-חצי, החלטתי שהציפור הייתה 'הוא'.
הסיקסק הראשון שלי. למידע נוסף, קליק פה.
חג שמח
L

המחוייך | With A Smile

היה יום כזה יפה | It Was Such A Nice Day

Once upon a time a couple of pigeons made a date. The guy-pigeon arrived on time and waited. And waited. A day passed, then two. All of a sudden he saw the gal-pigeon from a distance and flew to her, all annoyed and ruffle-feathered. Where have you been, he demanded. It was such a nice day, she answered, that I decided to walk.

That was one of the first jokes (if not the very first one) that I ever heard as a child. As a grownup, I know it is not at all funny. But something in me always manages to smile whenever I am reminded of it (yes, I know these are ducks. Still, they reminded me).
L

באחד הימים זוג יונים קבעו להיפגש. הזכר הגיע בזמן. חיכה. וחיכה. עבר יום. חלפו יומיים. לפתע ראה את היונה מרחוק ועף אליה, כל-כולו עצבני וסמור נוצות. איפה הייתְ, תבע לדעת. היה יום כזה יפה, ענתה לו היא, עד כי החלטתי ללכת ברגל.

זו הייתה אחת הבדיחות הראשונות (אם לא הראשונה בהא הידיעה) אותן שמעתי בילדותי. כבוגרת, אני יודעת שזו ממש לא בדיחה מוצלחת. אבל משהו בי תמיד מצליח לחייך בכל פעם שאני נזכרת בה (כן, אני יודעת שאלו ברווזים. עדיין, הזכירו לי).
L

רגעי צילום | Pix Moments

On a Good Morning

I went for a walk, and met with Grace

בבוקר טוב, יצאתי לטיול ופגשתי ב-חן

and with what made me smile a bit (a cock loose in the city?).

ובמה שגרם לי לחייך מעט (גבר משוחרר בעיר?).

L

Hmm… I'm sorry, to me Green really spells Nature. And I'm always happy to find it in the middle of the otherwise very urban city in which I live.

ההמממ… מצטערת אך עבורי, ירוק למעשה מתקשר רק לטבע. ואני תמיד שמחה לפגוש בו בעיר המאד עירונית בה אני חיה.

 

רגעי צילום | Pix Moments

Set the cat among the… well, they're winged anyway

I'm not at all sure what kind of winged creatures these are, but they certainly made quite a racket (though maybe that was for me, not the cat).

את הביטוי המקורי באנגלית הייתי מתרגמת (מילולית) ל: שלח את החתול אל בין היונים. ובכן, הללו לא יונים, אך מכונפים בכל מקרה. איזה מן יצור הם – אין לי מושג. אבל ספר הביטויים שלי גורס כי המקבילות העבריות לביטוי הנ"ל יכולות להיות: התחיל/פתח מחול שדים; או עורר מהומה רבתי. והיצורים הללו אכן חוללו מהומה קולנית (אם כי יתכן שזה קרה בגללי ולא בגלל החתול).

הנ"ל היו עוד מצילומי האתמול, מהיקף האגם | These were more of my shots around the lake yesterday

It's good a match was avoided and no one got hurt

L

המחוייך | With A Smile

Say it with… Words

Way back then, when people used to wash (maybe) their face and hands (though Jane Austen did write something about dirt behind the knees), flowers were a sort of need.

דבר אליי ב… מילים: אי אז בזמנים (ההם), כאשר אנשים רחצו (אולי) רק את הידיים והפנים (למרות שג'יין אוסטן כתבה פעם משהו על ניקיון מאחורי הברך), פרחים היוו סוג של הכרח.

Even the word Nosegay was formed to depict a small bunch of flowers, which one can separate into Nose and Gay (= light-hearted and care free).

באנגלית אפילו המציאו את המילה nosegay (בה אפילו אותה ג'יין השתמשה), לציון זר קטן של פרחים, שאם נפרק טיפ-טיפה לגורמים נגלה את המילה nose – הלא הוא האף, מחובר אל המילה gay – קל-לבב ונטול דאגה.

But since then a lot of water flowed under some bridge or other, that kind of nullified the above mentioned necessity.

אך מאז עברו הרבה מים בכל מני נהרות, נחלים ושאר מקומות. מה ש-די ביטל את הצורך שלעיל.

Now, don't get me wrong, I'm not really criticizing. Some think flowers are so beautiful a room just isn't complete without them.
I-myself think flowers are beautiful in gardens and Nature. Which is why those who really know me, also know not to send me picked flowers.
Which also makes me appreciate all the more the one guy that although thought to bring me flowers, decided that anyone can do that, and showed up on my doorstep with a… watermelon (!). Too bad he didn't check whether I have a proper knife…

כעת, אל תבינו אותי לא נכון. אני לא באמת מעבירה ביקורת. יש החושבים כי פרחים יפים עד כדי לעצב בהם חדרים שלמים, ויבושם להם.
אני-אישית חושבת שפרחים יפים בגינות (עדיף של אחרים) ובטבע. אי לכך ובהתאם לזאת, מי שמכיר אותי היטב, יודע שלא לשלוח לי פרחים קטופים.
וכאן יצויין לטובה אותו בחור שאמנם חשב להביא לי פרחים, אך החליט שלזה כל אחד מסוגל, ונחת על סף ביתי עם… אבטיח (!). חבל רק שלא בדק תחילה אם יש לי סכין…

Well, it isn't just my own preference. Way back (this time in my own lifetime), when I used to share my home with a cat, I was happy to find she felt alike. If someone made a mistake and a bouquet suddenly materialized in our midst, my cat would attack it rather furiously (and of course – leaves, water and vase-shards everywhere made me a bit less happy).

ובכן, זה לא רק עניין של העדפה אישית. אי אז בזמנים (הפעם באלו שלי) כאשר חלקתי את חיי עם חתולה, שמחתי מאד לגלות שההעדפות שלה מאד דומות. אם קרה ומישהו טעה ולפתע צץ זר פרחים בבית, חתולתי נהגה לתקוף אותו בחמת זעם (וכמובן – עלים, מים ושברי אגרטל בכל מקום, שימחו אותי קצת פחות).

And why this burst of memories? Because I opened my door this morning and found… A bunch of flowers (sorry, the stairs are dark in this building. I couldn't take their picture).

וכל כך למה פרץ הזיכרונות? כי פתחתי את דלתי הבוקר ועל מעקה המדרגות גיליתי… זר פרחים (מצטערת, חשוך במדרגות הבניין, לא הצלחתי לצלם).

I don't know what it was doing there. Obviously it wasn't looking for me. So I let it alone, though I was sorry that being picked they didn't lighten the nose they were meant for.

אין לי מושג מה הזר הזה חיפש על המעקה. בוודאי לא אותי. לכן הנחתי אותו לנפשו, למרות שהצטערתי שאם כבר הפרחים נקטפו, לא הצליחו לשמח את האף להם נועדו.

And in short – if you send flowers, make sure there is a note…
Always at your service,
L

ובקיצור – אם אתם שולחים פרחים, וודאו כי מצורף להם פתק…
לשרותכם תמיד,
L