כמעט נגמרת 2020
ואיזו שנה מוזרה זו הייתה?
נדמה לי שרבים יסכימו כי זו השנה המשוגעת ביותר, שאי-אפשר היה אפילו לדמיין לפני שהתרחשה. עוינות ותהפוכות, המגיפה והאסונות שגרמה, סגרים והחיסון שכבר פה (וכמובן, הס מלהזכיר התפתחויות חיוביות במזרח התיכון).
ועדיין, הבלוג עצמו כמנהגו נוהג…
מאז שהתחלתי להעלות צילומים אל הבלוג אימצתי גם את המנהג לבחור אחד מצילומי כל שנה בתור תמונת השנה. והשנה בחרתי את התמונה מה-31 לינואר:
לא רק שנדמה לי כי זו התמונה הטובה ביותר שצילמתי אי פעם, אלא שכפי שכבר אמרתי: מה ש(עדיין) מוצא חן בעיניי במיוחד בתמונה הזו – הזוהר של הטיפות, הנותרות לאחר שהגשם הפסיק לרדת. כמו גם כתם התכלת הקטן (מימין למעלה), המסמל תקווה להתבהרות.
שנה זו הייתה בדיוק כזאת: סגרירית במובנים רבים. ובכללם – אני זוכרת את ההמונים (לא רק מעל שלושת-אלפים במחוזותינו, אלא גם בכל שאר העולם, יותר ממיליון וחצי!) שמצאו את מותם במגיפה, וכואבת את כאב משפחותיהם.
אבל למי מאיתנו שעדיין כאן, השנה מסתיימת גם עם תקווה חיובית לעתיד.
מאחלת לכולם 2021 טובה הרבה יותר
L