רגעי צילום | Pix Moments

My Home Town

I moved from my home town decades ago. During this year I happened to visit and was pretty amazed. So each new visit I go on a bus and take a tour. Like a tourist. And today I reached this unusual thing:

עיר הולדתי – עקרתי מעיר הולדתי לפני עשורים. בשנה האחרונה, יצא לי לבקר בה, ודי נדהמתי. לכן בכל ביקור נוסף, אני עולה על אוטובוס ומסיירת. כתיירת. והיום הגעתי אל הדבר המוזר הזה:

חזית | Front
צד | Side
גב (1) | Back (1)
גב (2) | Back (2)

I just don't know what it is, and/or what it is supposed to represent (although to me it looks like a Frisbee from outer space…). On my way back, I met with this:

פשוט אין לי מושג מה זה, ו/או מה זה אמור לייצג (אם כי זה נראה לי כמעט כמו פריזבי מהחלל החיצון…).
בדרכי משם נתקלתי בזה:

עוד דבר בלתי רגיל | Another unusual thing

L

Unusual

רגעי צילום | Pix Moments

Got to Love These White Guys

חייבת לאהוב את הלבנים האלו

I know I already posted a photo of a Little Egret (here), but I liked this one better (the above. How delicate…). And the one who got away (below, with the yellow hint of its' feet).

אני יודעת שכבר העליתי תמונה של לבנית קטנה (כאן), אך אהבתי יותר את זו (לעיל. איזו עדינה, לא?). וגם את האחת שברחה (להלן, עם רמז צהוב-כפותיה).

And the third in this series? Can anyone look at it unsmiling?

והשלישית בסדרה הזו? ובכן, הניתן לראותה ולא לחייך?

L

Transient.

נ.ב., המצחיק הוא שבדרך חזרה ירד עלי גשם, ועוד ביום מפנה הקיץ… האם המדינה עברה לאירופה מבלי ששמתי לב?

רגעי צילום | Pix Moments

הביישנים | The Shy Ones

In our world it seems a fact that the daring get more attention (whether positive or negative). The shy ones are, well – shy. Prefer the sidelines to the limelight. And when one focuses on them, they are liable of flight.
Luckily/happily, the camera I'm now using has a small zoom.
Which managed to capture the Glossy Ibis (unfortunately without the gloss):

בעולמנו, נדמה כי עובדה היא שהנועזים תמיד מקבלים את תשומת הלב (אם חיובית ואם שלילית). הביישנים, לעומתם, לעיתים נחבאים אל הכלים. מעדיפים את הצדדים על פני המרכז. וכשמתמקדים בהם, עלולים אף לברוח.
למזלי/שמחתי, למצלמה בה אני משתמשת עכשיו יש זום קטן.
אשר הצליח להנציח מגלן חום (גם אם לא את בוהק כנפיו):

and the (and here I'm not at all sure this is a) Little Egret (?):

ואת (ופה אני לא לגמרי בטוחה שזו) לבנית קטנה (?):

the elusive Mrs. … well, let's just call her Hummingbird though it's a similar yet different species (whose mate I caught here):

גב' צופית החמקמקה (אשר את בן זוגה תפסתי פה):

but what made me happiest is that I finally managed to (really) get myself a Spectacled Bulbul:

אבל מה שהכי משמח אותי, הוא שסוף-סוף הצלחתי (באמת) להשיג לי בולבול:

…hopefully you've managed to disregard the clothes lines on this last one, but at least this bulbul is more visible more than the first

…בתקוה שהצלחת להתעלם מחבלי הכביסה, אך לפחות את הבולבול הזה אפשר לראות יותר מקודמו

L

רגעי צילום | Pix Moments

הראשון שלי | My First

He looked so festive, as if he just put on his new suit. Well, actually, it could be a 'she'. But as I am one too, and the odds are 50-50, I decided it was a 'he'.
My first Spur Winged Lapwing. For more info about them, click here.
Happy holiday
L

הוא נראה כה חגיגי, כמו הרגע לבש חליפה חדשה. ובכן, למעשה, זו יכולה הייתה להיות 'היא'. אך היות וכך גם אני, והסיכויים מתחלקים לחצי-חצי, החלטתי שהציפור הייתה 'הוא'.
הסיקסק הראשון שלי. למידע נוסף, קליק פה.
חג שמח
L

המחוייך | With A Smile

היה יום כזה יפה | It Was Such A Nice Day

Once upon a time a couple of pigeons made a date. The guy-pigeon arrived on time and waited. And waited. A day passed, then two. All of a sudden he saw the gal-pigeon from a distance and flew to her, all annoyed and ruffle-feathered. Where have you been, he demanded. It was such a nice day, she answered, that I decided to walk.

That was one of the first jokes (if not the very first one) that I ever heard as a child. As a grownup, I know it is not at all funny. But something in me always manages to smile whenever I am reminded of it (yes, I know these are ducks. Still, they reminded me).
L

באחד הימים זוג יונים קבעו להיפגש. הזכר הגיע בזמן. חיכה. וחיכה. עבר יום. חלפו יומיים. לפתע ראה את היונה מרחוק ועף אליה, כל-כולו עצבני וסמור נוצות. איפה הייתְ, תבע לדעת. היה יום כזה יפה, ענתה לו היא, עד כי החלטתי ללכת ברגל.

זו הייתה אחת הבדיחות הראשונות (אם לא הראשונה בהא הידיעה) אותן שמעתי בילדותי. כבוגרת, אני יודעת שזו ממש לא בדיחה מוצלחת. אבל משהו בי תמיד מצליח לחייך בכל פעם שאני נזכרת בה (כן, אני יודעת שאלו ברווזים. עדיין, הזכירו לי).
L

רגעי צילום | Pix Moments

On a Good Morning

I went for a walk, and met with Grace

בבוקר טוב, יצאתי לטיול ופגשתי ב-חן

and with what made me smile a bit (a cock loose in the city?).

ובמה שגרם לי לחייך מעט (גבר משוחרר בעיר?).

L

Hmm… I'm sorry, to me Green really spells Nature. And I'm always happy to find it in the middle of the otherwise very urban city in which I live.

ההמממ… מצטערת אך עבורי, ירוק למעשה מתקשר רק לטבע. ואני תמיד שמחה לפגוש בו בעיר המאד עירונית בה אני חיה.

 

ההזוי | The Surreal

לפני ואחרי | Before and After

Before – I found a kind of beauty in the Crane Dance

לפני – מצאתי איזשהו יופי במחול העגורנים

Originally posted here (even if shot with a weak kind of camera).

הועלה לראשונה לכאן (גם אם צולם במצלמה חלשה למדי).

After – one of them lost its' head

אחרי – אחד מהם קופד ראשו

Before – I found this tree kind of charming

לפני – מצאתי את העץ הזה די מקסים

Originally posted here.

הועלה לראשונה לכאן.

After, and though shot from a different direction, you can still tell that the tree lost a limb

אחרי, ואף אם צילמתי מכיוון אחר, עדיין אפשר לראות שהעץ איבד זרוע

Yesterday, a crane-head collapsed, wounding two and ruining a house (and the tree). Luckily (according to what's in today's paper) two cats in one of the apartments were not harmed. I hope they and their human-folk found a place to spend the night.
L

ובכן, בעברית אין לי צורך להסביר. כולי תקווה כי הדיירים וחתוליהם מצאו מקום.
L

רגעי צילום | Pix Moments

Set the cat among the… well, they're winged anyway

I'm not at all sure what kind of winged creatures these are, but they certainly made quite a racket (though maybe that was for me, not the cat).

את הביטוי המקורי באנגלית הייתי מתרגמת (מילולית) ל: שלח את החתול אל בין היונים. ובכן, הללו לא יונים, אך מכונפים בכל מקרה. איזה מן יצור הם – אין לי מושג. אבל ספר הביטויים שלי גורס כי המקבילות העבריות לביטוי הנ"ל יכולות להיות: התחיל/פתח מחול שדים; או עורר מהומה רבתי. והיצורים הללו אכן חוללו מהומה קולנית (אם כי יתכן שזה קרה בגללי ולא בגלל החתול).

הנ"ל היו עוד מצילומי האתמול, מהיקף האגם | These were more of my shots around the lake yesterday

It's good a match was avoided and no one got hurt

L

המחוייך | With A Smile

Say it with… Words

Way back then, when people used to wash (maybe) their face and hands (though Jane Austen did write something about dirt behind the knees), flowers were a sort of need.

דבר אליי ב… מילים: אי אז בזמנים (ההם), כאשר אנשים רחצו (אולי) רק את הידיים והפנים (למרות שג'יין אוסטן כתבה פעם משהו על ניקיון מאחורי הברך), פרחים היוו סוג של הכרח.

Even the word Nosegay was formed to depict a small bunch of flowers, which one can separate into Nose and Gay (= light-hearted and care free).

באנגלית אפילו המציאו את המילה nosegay (בה אפילו אותה ג'יין השתמשה), לציון זר קטן של פרחים, שאם נפרק טיפ-טיפה לגורמים נגלה את המילה nose – הלא הוא האף, מחובר אל המילה gay – קל-לבב ונטול דאגה.

But since then a lot of water flowed under some bridge or other, that kind of nullified the above mentioned necessity.

אך מאז עברו הרבה מים בכל מני נהרות, נחלים ושאר מקומות. מה ש-די ביטל את הצורך שלעיל.

Now, don't get me wrong, I'm not really criticizing. Some think flowers are so beautiful a room just isn't complete without them.
I-myself think flowers are beautiful in gardens and Nature. Which is why those who really know me, also know not to send me picked flowers.
Which also makes me appreciate all the more the one guy that although thought to bring me flowers, decided that anyone can do that, and showed up on my doorstep with a… watermelon (!). Too bad he didn't check whether I have a proper knife…

כעת, אל תבינו אותי לא נכון. אני לא באמת מעבירה ביקורת. יש החושבים כי פרחים יפים עד כדי לעצב בהם חדרים שלמים, ויבושם להם.
אני-אישית חושבת שפרחים יפים בגינות (עדיף של אחרים) ובטבע. אי לכך ובהתאם לזאת, מי שמכיר אותי היטב, יודע שלא לשלוח לי פרחים קטופים.
וכאן יצויין לטובה אותו בחור שאמנם חשב להביא לי פרחים, אך החליט שלזה כל אחד מסוגל, ונחת על סף ביתי עם… אבטיח (!). חבל רק שלא בדק תחילה אם יש לי סכין…

Well, it isn't just my own preference. Way back (this time in my own lifetime), when I used to share my home with a cat, I was happy to find she felt alike. If someone made a mistake and a bouquet suddenly materialized in our midst, my cat would attack it rather furiously (and of course – leaves, water and vase-shards everywhere made me a bit less happy).

ובכן, זה לא רק עניין של העדפה אישית. אי אז בזמנים (הפעם באלו שלי) כאשר חלקתי את חיי עם חתולה, שמחתי מאד לגלות שההעדפות שלה מאד דומות. אם קרה ומישהו טעה ולפתע צץ זר פרחים בבית, חתולתי נהגה לתקוף אותו בחמת זעם (וכמובן – עלים, מים ושברי אגרטל בכל מקום, שימחו אותי קצת פחות).

And why this burst of memories? Because I opened my door this morning and found… A bunch of flowers (sorry, the stairs are dark in this building. I couldn't take their picture).

וכל כך למה פרץ הזיכרונות? כי פתחתי את דלתי הבוקר ועל מעקה המדרגות גיליתי… זר פרחים (מצטערת, חשוך במדרגות הבניין, לא הצלחתי לצלם).

I don't know what it was doing there. Obviously it wasn't looking for me. So I let it alone, though I was sorry that being picked they didn't lighten the nose they were meant for.

אין לי מושג מה הזר הזה חיפש על המעקה. בוודאי לא אותי. לכן הנחתי אותו לנפשו, למרות שהצטערתי שאם כבר הפרחים נקטפו, לא הצליחו לשמח את האף להם נועדו.

And in short – if you send flowers, make sure there is a note…
Always at your service,
L

ובקיצור – אם אתם שולחים פרחים, וודאו כי מצורף להם פתק…
לשרותכם תמיד,
L