I Don't Get It·המחוייך | With A Smile

הבניין המסוּבב | The Twisted Building

מראה מעיר אחרת | Seen from another city

I've heard this building described as nice, beautiful, gorgeous, stunning, lovely, amazing. I didn't argue with it then, I still don't now, and never will – each to his/her own taste.

שמעתי את הבניין הזה מתואר כ-נאה, יפהפה, נהדר, מהמם, מקסים, מדהים. לא התווכחתי אז, עדיין לא עכשיו, ולעד לא אתווכח על טעם וריח.

But for me? Should I want to be nice, I'd say this building is dancing. Otherwise, I'll say it looks drunk.

אך מצדי? אם ארצה להיות נחמדה, אוֹמַר שהבניין הזה רוקד. אם לא, אומר שנראה לי שיכור.

That's because in any case (to my great sorrow), each time I saw this building I got dizzy…

וזאת מפני שבכל מקרה (לצערי הגדול-עצום-ורב), בכל פעם שראיתי את הבניין הזה, חטפתי סחרחורת…

(strange and weird – up to this building, it always happened to me while up and looking down, never down looking up. But there's always a first).

(מוזר ומשונה – עד אל הבניין הזה, זה תמיד קרה לי כאשר למעלה ומביטה מטה, מעולם לא מלמטה במבט מעלה. אך תמיד יש פעם ראשונה).

מראה מעיר שלישית | Seen from a third city
מראה מעיר שלישית | Seen from a third city

And how do you like the building?
L

ואיך בניין זה נראה לך?
L

P.S. this building stands 53 stories tall. Just last week I read someplace there are plans to build a new one, not too far from this, but to 120 stories tall. And I have to wonder… why?

נ.ב. הבניין הזה בגובה 53 קומות. רק בשבוע שעבר קראתי במקום כלשהו כי מתוכנן בניין חדש, לא כל כך רחוק, בן 120 קומות. ואני חייבת לתהות… למה?

המחוייך | With A Smile·רגעי טבע | Nature Moments

אלימות | Violence

This is the second time this season that I arrive at the park and meet violence.

פעם שנייה העונה שאני מגיעה אל הפארק ופוגשת אלימות.

This time not against me, unlike the last time (when a couple of Egyptian Geese nearly attacked me). I didn't catch the Cormorant's beak snapping at the too-close Heron. And does it surprise anyone else that it was the Heron, delicate and slender, that won? And is it a sign of things to come?

הפעם, לא כנגדי, שלא כבפעם הקודמת (בה שתי יאוריות כמעט תקפו אותי). לא תפסתי את הקורמורן מנסה לנגוס באנפה הקרובה-מדי. והאם זה מפתיע עוד מישהו שדווקא האנפה, העדינה והדקיקה, ניצחה? והאם זה אות לבאות?

Well, I haven't seen a gray Heron since November 2017… so I got a bit carried away with the first.

ובכן, אנפה אפורה לא ראיתי מנובמבר 2017… לכן קצת נסחפתי עם הראשונה.

והשנייה התעופפה להצטרף אל הלבנית | And the second flew to join the Egret

באיחול יום טוב לכולם | Wishing a good day to everyone
L

המחוייך | With A Smile

חתולת גג ותעלומותיה

For English, click here.

מבט ראשון זירז אותי לתעד. ומאז המשכתי: מקום טוב לנמנם…

מסווה נפלא לצייד…

ולא הספקתי לתעד את החקירות שלה ב-, ואת ההתרווחות שלה על, הגג עצמו, זמנים בהם נדמתה כחושבת – 'כל זה שלי…'.
מרוב התלהבות ממנה שכחתי כי חתולים לא אוהבים שמסתכלים עליהם. והחתולה הזו מצחיקה מההיבט הזה. את התעלומה הזו (מה היא עושה שם? תעלומה שליוותה אותי מהצילום הראשון) כבר הצלחתי לפענח. זה מה שהיא עושה: יושבת ובוהה בחלון כזה או אחר, בנסותה להפנט את הדייר/ת להאכיל אותה. אבל כנראה לא אוהבת כשמסתכלים עליה חזרה.
כך שלאחרונה, אם היא קולטת את האישה המשוגעת, היא נעלמת. 'משוגעת' מבחינתה בגלל שגם לא התהפנטתי להאכיל אותה (איך יכולתי? לא גג שלי, לא לי להפיל עליו דברים, שגם ככה אין לי גישה או דרך לנקות אחריה בהמשך) וגם מחוברת ליד שלי הקופסא השחורה המוזרה עם הגליל הכסוף הבולט (כלומר – המצלמה).

כך שגם את התעלומה הזו פתרתי (כלומר – מה קרה לה שהפסיקה לחקור ולנוח על הגג. וכמובן, הפסקתי להעיק עליה במבטיי), אך תעלומה אחרת נותרה בעינה – איך החתולה הזו בכלל עולה על גג ההרחבה של השכנים מלכתחילה? במיוחד בהתחשב בעובדה שהשכנים מלמטה אוהבים כלבים, ותמיד יש להם אחד כזה, ובדרך כלל משוחרר חופשי בחצר…

ובכן, ככה זה נראה באופן כללי:

מקרא: מימין – חבלי הכביסה של השכנה מימין. באמצע – גדה חיה. משמאל השכנים שמשמאל, אשר הוסיפו גגון מעל השביל בין ביתם לבין הגדר החיה.
מאז הגגון, הגנן המזדמן גוזם (מימין) מהצד ומלמעלה, עד לאן שמצליח להגיע/לראות. מה שגורם לכל מה שלא נגזם לכסות את הגגון.

חתולתנו הנדונה מטפסת בגדר החיה ועולה על הגגון, אם מהצד הקרוב שלו (מגינת השכנה ובצמוד אל קיר המבנה) ואם מהמרוחק (הנראה בצילום לעיל, מהגינה המקדימה את זו של השכנה). וממנו, הקפיצה אל הגג קצרה (אולי מטר).

לדעתי האישית, זו חתולה נבונה למדי. היו עוד מבני מינה שגילו את גג הרעפים שמעליי, והחלל בינו לביני (מעל לתקרה שלי). אבל הללו התייחסו אל זה כאל מסלול מרוצים. חדשות לבקרים (או, נכון יותר – לילות, בעת שישנתי והעירו אותי) נהגו לנחות בכבדות (ממש מעל לראש שלי) ולשעוט על פני החלל. ולפעמים – מספר פעמים באותו לילה.
חתולה זו, לעומת קודמיה, קבעה בחלל הגג את משכנה (ברוב הלילות, אם כי לא תמיד). די חכם מצדה, היות וזה מגן עליה (במידת-מה) מהחורף. אולי המקום לא חם במיוחד, בוודאי מאובק, מטונף וטחוב. אך לכל הפחות החלל הזה מוגן מרוח (אולי) וגשם (בעיקר).

וזהו, זה פתרון התעלומות.
ולהקראות בשמחות
L

המחוייך | With A Smile·רגעי מחשבה | Thoughts

The Sides of the Coin

לעברית, קליק פה.

For a while now I've been bothered by the idea that "there are two sides to every coin".
Whoever coined this idiom, I have a feeling that they meant well:
That they wanted to say – watch out. What seems clear may be just one aspect, but let's not forget there could always be another.

Does anyone else see where this idea fails?

Well, despite the well-meaning intention to expand thought, this idea actually limits the options – to only two.
As if there could not be a third, fourth, tenth side to anything and everything. Even a coin…
So, being bothered as I was, at some point I observed and experimented (in an uncontrolled environment) and made a (not at all shocking) discovery:

Every coin has at least three (!) sides.

It is not just the symbol side and the number side. A coin also has a thickness.
Therefore it always has a third side – the circumference.
Albeit thin and easy to ignore, still it exists nevertheless.

I also found that some coins (like the one on the left in the above photo, that is Hungarian) have even more sides to them:
the symbol side + the number side + the outer edge of the one white metal + the inner rim of it + the circumference of the other golden metal within = (to my own count make) 5 sides…

However, when trying to find a real-life example for this, I-myself failed. (Was I limited by the original two-sided-coin idea?)

That is – until I remembered this old shot:

Seemingly a very simple shot, in which nothing happens. But I will now analyze it a bit and add the missing details:

First – it is rather surprising to walk in the everyday, mundane street, and meet a free balloon devoid of a person coming my way (1).
On second thought (2) – I rather liked the overall shot (which is why I snapped it).
Right after clicking, other thoughts came aboard – (3) did a child lose it and now he (or she) are sad?; (4) did it break free from a shop along the street, selling it and the like?; (5) was there a party planed in one of the apartments around (it was mainly a residential street, until the shopping center ahead) and one of the balloons emancipated itself?
I haven't a clue. But, oh, this last thought reminded me of the time I lost my personal liking of balloons (6):

It was years and years ago. I was living alone.
It was my birthday.
I came home at the end of the day, expecting an empty apartment, as usual. Opening the door, the light from the stairwell spilled into the darker apartment, almost reaching (yet not quite) something rounded at a somewhat unreasonable hight. Which immediately made me feel it is the head of a too tall someone (therefore much more threatening than just a someone being where there should be no one at all).
Really trembling I turned on more light and found a balloon stuck there. One of many…
It turned out that some friends that lived nearby, having a key (for emergencies only) took it upon themselves to decorate for the occasion.
Yet another well-meaning intention that rather missed its mark. For I am sure they didn't want to give me a heart attack as a birthday present (or erase ten years of my life).

And these were the six aspects of the seemingly simple balloon.
I'm sure there could be more, of which I'm too limited (by my own experience) to think. So whoever sees more, is welcome to share in a comment.
L

P.S. Suddenly, during the weekly clean-up, the penny dropped – the only thing that truly has only two sides is…

a dish cloth…


ובעברית:

צדי המטבע

זה זמן שהרעיון כי "לכל מטבע שני צדדים" (או "הצד השני של המטבע") מטריד אותי.

יהיה מי שהיה זה (או זו) שטבעו את מטבע הלשון הזה, לתחושתי האישית – הכוונה המקורית הייתה חיובית:
כלומר, רצו לומר – שימו לב. אולי מה שנדמה הכי ברור זה צד אחד בלבד, אבל בל נשכח שתמיד יכול להיות עוד צד.

האם עוד מישהו רואה איפה הרעיון הזה נכשל?

ובכן, על אף שהכוונה כנראה הייתה הרחבת המחשבה, המשפט הזה דווקא מגביל: לשני צדדים בלבד.
כמו לא יכול להיות צד שלישי, רביעי, עשירי… לכל דבר ועניין. אפילו למטבע…
לכן, בהיותי מוטרדת, באיזשהו שלב בחנתי, ניסיתי והתנסיתי (בסביבה לא מבוקרת) ועליתי על תגלית (ממש לא מרעישה):

התברר לי שלכל מטבע יש לפחות שלושה (!) צדדים.

הרי אין זה רק צד הסמל וצד המספר. למטבע יש גם עובי.
כך שתמיד יש לו גם את הצד השלישי – ההיקף.
אמנם דק וכזה שממנו קל להתעלם, אך בכל זאת ממשיך להתקיים.

עוד גיליתי כי למטבע עשרת השקלים יש אפילו יותר היבטים:
צד הסמל + צד המספר + היקף חיצוני של החלק המוכסף + היקף פנימי של החלק המוכסף + היקף חיצוני של החלק המוזהב = (לספירתי) 5 צדדים…

אך כשניסיתי לחשוב על דוגמה לכך מהחיים, אני-עצמי נכשלתי. (האם הוגבלתי על-ידי רעיון המטבע המקורי?)

כלומר – עד שלפתע נזכרתי בצילום הזה:

לכאורה, צילום מאד פשוט, שלא קורה בו הרבה. אך הריני לנתח קמעה, ולהוסיף את הפרטים שלא מופיעים בתמונה:

תחילה – זה די מפתיע ללכת ברחוב היום-יומי הרגיל ולפתע לפגוש בלון משוחרר, נטול-איש, מתקדם לעברי מהכיוון הנגדי (1).
במחשבה שנייה (2) – אהבתי את התמונה הכללית (לכן צילמתי).
ומיד לאחר שהקלקתי, החלו מחשבות נוספות לצוץ – (3) האם ילד איבד בלון, ועכשיו הוא (או היא) עצובים?; (4) האם הבלון חמק לחופשי מחנות בהמשך הרחוב, שמוכרת אותו ושכמותו?; (5) או שמא מתוכננת חגיגה באחד הבתים הסמוכים (זה רחוב מגורים בעיקרו, עד לחנויות בהמשכו) ואחד הבלונים ברח אל עצמאותו?
אין לי מושג. אבל, הו, זה הזכיר לי את ההזדמנות בה איבדתי את חיבתי האישית אל בלונים (6):

היה זה לפני שנים על גבי שנים. גרתי לבד.
הגיע יום הולדתי.
חזרתי הביתה בסוף היום, מצפה למצוא דירה ריקה, כהרגלי. בפותחי את הדלת, אור המדרגות חדר מעט אל חלל הדירה האפלולי. וכמעט הגיע (אם כי לא ממש) אל משהו מעוגל, בגובה קצת לא הכי סביר, אשר מיד העלה בדעתי את החשש שזה ראשו של מישהו גבוה מדי (ולכן עוד יותר מאיים מאשר סתם מישהו שנמצא במקום בו לא אמור להיות אף אחד).
בחיל ורעדה הדלקתי אור וגיליתי בלון מודבק שם. אחד מני רבים…
התברר שחברות שגרו לא רחוק, להן היה מפתח (למקרי חירום), החליטו (על דעת עצמן) לקשט את הדירה לכבוד המאורע.
והנה עוד מטרה טובה שקצת החמיצה את הכוונה. כי אני משוכנעת שלא רצו להעניק לי התקף לב כמתנת יום הולדת (או למחוק לי עשר שנות חיים).

והרי לנו ששת ההיבטים של הבלון הלכאורה פשוט הזה.
ואני משוכנעת שיכולים להתקיים עוד, עליהם הוגבלתי (על-ידי ניסיוני האישי) מכדי לחשוב. לכן, מי שרואה עוד, מוזמן לשתף בתגובות.
L

נ.ב. לפתע פתאום, בזמן הניקיון השבועי, נחת האסימון – הדבר היחידי שבאמת יש לו אך ורק שני צדדים, זה…

סמרטוט…

אומנות | Art·המחוייך | With A Smile

שטוחים | Flats

I've already mentioned my lack of liking of flat statues. But about this next one, I'm not sure.

כבר ציינתי מספר פעמים את היעדר חיבתי לפסלים שטוחים. אבל לגבי הדבר הבא, אני לא סגורה.

מצד אחד – יכול להיות משעשע | On the one side – could be amusing

מצד שני – שטוח למדי | on the second – pretty flat

מצד שלישי – אפילו כמעט נעלם | on the third – almost disappearing

מצד רביעי – משתנה מכל צד | on the fourth – it changes from each side

ומצד חמישי – נוח, לציפורים | and on the fifth – comfortable, for birds

מה דעתך ? What do you think
L

המחוייך | With A Smile

הציפור הרוקדת | The Dancing Bird

זו לא הייתה התצפית הראשונה | It wasn't the first sight

רק הצילום הראשון | only the first photo

המאפשר זיהוי | that enables identification

ונדמה לי שזה קאק | and I think it's a Jackdaw

סופ"ש נעים ומחויך לכולם | Pleasant and smiling weekend to all

L

רגעי טבע | Nature Moments

Shades of Goose

גוונים של אווז

אין לי מושג איזה אווז זה | I have no idea what goose this is

אף לא למה נדמה לי המלכותי מכולם | nor why it seems to me the most regal of all

אך ככולם – גם הם שומרים על האפרוחים | but like all, they too guard their young

(ונאמר כי יתכן שהללו אווזים אפורים | And I'm told these might be Greylag Geese)

L

Whenever Life feels too much to me, whatever the reason, I try to find time to walk to the park. Something there always manages to make me Smile. Like these geese.

רגעי צילום | Pix Moments

כִּמעַט | Almost

In Luck and its' Lack I lamented a missed photo… well, I almost (!) got it (met the Night Heron again up close and personal) but this time the tassel on its' head wasn't to be seen…

ב-'מזל והיעדרו' קיטרתי על החמצת תמונה… ובכן, כמעט (!) השגתי אותה (פגשתי שוב את אנפת הלילה מאד מקרוב) אך הפעם לא נראתה ציצת ראשה…

This next photo of it isn't that bad… yet still no tassel (and with a rather annoying Flash that flashes on its own, even when there's no need).

וגם הצילום הנוסף שלה לא נורא… אם כי עדיין ללא ציצה (ועם מבזק מעצבן, הפועל על דעת עצמו, גם כאשר אין בו צורך).

During this walk in the Park I sighted (for the second time in my life) the Cormorants, that came back for the winter (as my leaflet says).
Well, I almost (!) managed to snap a shot of them, but they were much too quick to dive. I was left with the wish/hope that one of these days I'll be as quick with the shutter (they're so sweet with their beaks up, in a pair at both sightings, and diving in unison. Like synchronized swimming).

Although speed didn't help me get close enough (almost! clear photos), and/or identify this next bird… (almost familiar, yet no).

תוך סיבוב זה בפארק, קלטתי (לָשנייה בחיי) את הקורמורנים החוזרים לחרוף (כך על פי העלון שלי).
ובכן, כמעט (!) הצלחתי לצלם אותם, אך הללו היו מהירים לצלול. נותרתי עם השאיפה/תקווה להיות, באחד הימים, מהירה כמוהם עם הצמצם (חמודים כל כך עם מקור נישא מעלה, בזוג בשתי הפעמים בהם ראיתי אותם, וצוללים יחד. כמו שחיה מתואמת).

אם כי מהירות לא עזרה לי להתקרב מספיק (כמעט! צילומים ברורים), ו/או לזהות את הציפור הבאה… (כמעט מוכרת, אבל לא).

It doesn't really show well in these photos but the colors are speckled. All who can identify it – well done! (and I'll be happy if you share).

לא כל כך רואים בתמונות הללו, אך צבעיה די מנומרים. כל המצליח לזהות – כל הכבוד! (ואשמח לשיתוף).

L

P.S. I was just told that the speckled bird is a younger Night Heron.