אז מסתבר שלעזוב בית בלוגי לא כל כך שונה בהרבה מעזיבת בתי לְבֵנָה-וָטיח…

כמובן שטרום-מעשה רבים הלבטים, בשני המקרים, עד שמגיע הרגע ופשוט מחליטים. אך המעשה עצמו…
גם הוא לא נטול קשיים. וגם זאת בשני המקרים.

הרי כדי לעזוב מקום אחד יש צורך למצוא לו תחליף. מה שמוביל אל שלב הבדיקות המעשיות.
כמו הביקור בדירות ריקות (אם עם מתווך ואם דרך מוֹדעות עצמאיות) כך גם ברשת – חייבים להקדיש זמן להסתובב ולהציץ לפה ולשם, להתרשם מכיווני אוויר, גודל חלונות, צבע קירות, ריהוט חסר/חלקי/מלא, אבזור, שלל אפשרויות עתידיות ועוד.

ואז מגלים את השוני בין המקרים.
אם לא מוצאים דירה הולמת, בחיי החומר אין שום אפשרות למצוא איזה שטח פנוי ולהתחיל להערים לבנה על לבנה, לכסות בטיח, לצבוע ולעבור לגור.
אבל ברשת – אם לא מוצאים את ה"בית" שבדיוק-בול מתאים לכל הדרישות, אחרי לא מעט דם יזע והקלדות, מסתבר שאפשר די בקלות ליצור.

ברוכים הבאים לביתי הפרטי שברשת האינטרנטית 🙂

ומה יימצא בזה הבית?
יכול להיות שיגיע לכאן רוב מה שסקרנותי הטבעית תוביל אותי לבדוק, אפשרי קורטוב של כתיבה מקורית, אולי איזה רעיון, הגיג או מחשבה, לפעמים איזו דעה, יתכן גם הטיפ המעשי המקרי.

ובמילים אחרות, הבלוג יהיה כשמו: רגעים מהחיים, כפי שאני חוֹוָה אותם בהתהוותם (כלומר – אלו שאמצא לנכון להעלות לכאן).

בכל מקרה – בואו חופשיים, המשיכו הלאה בבטחה, ובין לבין – מוזמנים להשאיר תגובה… (לא חובה).

ובון שאנס
L