רגעי טבע | Nature Moments

בבית | At Home

ככה זה נראה בתחילת החודש | This is what it looked like at the beginning of the month

סנונית רפתות | Barn Swallow

וככה זה נראה בסופו | and this is what it looks like at its' end

שעשעו אותי הזנבות | I found the tails amusing

רגעי טבע | Nature Moments

עדיף מאוחר … Better Late

ראיתי אותן עוד ממרץ | I saw them even in March

סנונית רפתות | Barn Swallow

רק הבוקר תפסתי | caught only this morning

ממריאה | taking flight

את מבשרות האביב | the heralds of Spring


נ.ב. ישראלי – מעניין למה אצלנו 'רפת' ואצלם 'אסם'…

ההזוי | The Surreal

התרנגולת והכביש | The chicken and the road

ובכן, לא הייתי זריזה מספיק | Well, I was not quick enough

לתפוס את הצמד על הכביש | to catch the two on the road

אלא כשסיימו לחצות | only when they were there

The other one seemed a chicken. The first, I'm not clear about. Because of the shock, during the first few seconds, when the two were on the road, I just stood and stared. When I whipped the camera out, a boy arrived. We snapped shots and wondered together. Is it a turkey? (and I still don't know. I didn't find this one exactly on-line. It had a uni-corn, even if it is not so clear in the photos. If you know what it is, tell me, please. Adding now that I was told this is a Wild Turkey. Thanks!).
Anyway, for the first time in my life I met such a lovely odd pair… that I had to post to the blog.
Happy weekend 🙂

השנייה נראתה תרנגולת. לא ברור לי מה הראשון. מרוב הלם, בשניות הראשונות, כאשר הצמד עוד היה על הכביש, רק עצרתי כדי לבהות. עד ששלפתי את המצלמה והתחלתי להקליק, הגיע נער. הקלקנו ותהינו יחד. שמא זה תרנגול הודו? (ואני עדיין לא יודעת. לא מצאתי בדיוק כזה ברשת. יש לזה חד-קרן, גם אם הצילום לא לגמרי ברור. מי שיודע מה זה, אנא, גלו גם לי. ואוסיף עכשיו כי אכן נאמר לי שזה תרנגול הודו פראי. תודה!).
ובכן, לראשונה בחיי פגשתי צמד-חמד כל כך מוזר… עד שהייתי חייבת להעלות אל הבלוג.
סופ"ש נעים 🙂

רגעי טבע | Nature Moments

לא צילום טוב, ובכ"ז … Not a Good Photo, and yet

I was walking a planted lane when a different sound caught my attention. I looked up and saw where the sound was coming from. Immediately my camera was out but the bird flew away. Eventually I got this not-so-good-a-photo…
If you click on it (or right-click and open in another tab or window), you'll enlarge it. A click on it again, will enlarge it even more. About in the middle of it you can recognize the Great Tit (if I'm not mistaken. And who dreams up these names?!).
Being my first ever, I couldn't help but posting it to my blog.
Forgive me

עברתי במשעול נטוע וקול שונה תפס את תשומת לבי. הרמתי מבט וראיתי מה מפיק את הקול. מיד שלפתי את המצלמה, אך הציפור ברחה. בסופו של דבר השגתי את הצילום הלא-כל-כך-טוב הזה…
קליק על התמונה (או קליק ימני ובחירת פתיחה בלשונית/חלון אחרים) מגדיל אותה. קליק נוסף עליה, מגדיל עוד יותר. ובערך במרכזה אפשר לזהות שזה ירגזי מצוי (אם לא טעיתי. אם כי אני חייבת לציין את תדהמתי משם הציפור באנגלית…).
ומהיותו הראשון שלי אי פעם, לא יכולתי שלא להעלות אל הבלוג.
עימכם הסליחה

בחיוך | With A Smile·רגעי טבע | Nature Moments

אלימות | Violence

This is the second time this season that I arrive at the park and meet violence.

פעם שנייה העונה שאני מגיעה אל הפארק ופוגשת אלימות.

This time not against me, unlike the last time (when a couple of Egyptian Geese nearly attacked me). I didn't catch the Cormorant's beak snapping at the too-close Heron. And does it surprise anyone else that it was the Heron, delicate and slender, that won? And is it a sign of things to come?

הפעם, לא כנגדי, שלא כבפעם הקודמת (בה שתי יאוריות כמעט תקפו אותי). לא תפסתי את הקורמורן מנסה לנגוס באנפה הקרובה-מדי. והאם זה מפתיע עוד מישהו שדווקא האנפה, העדינה והדקיקה, ניצחה? והאם זה אות לבאות?

Well, I haven't seen a gray Heron since November 2017… so I got a bit carried away with the first.

ובכן, אנפה אפורה לא ראיתי מנובמבר 2017… לכן קצת נסחפתי עם הראשונה.

והשנייה התעופפה להצטרף אל הלבנית | And the second flew to join the Egret

באיחול יום טוב לכולם | Wishing a good day to everyone

רגעי טבע | Nature Moments

שובו של הקורמורן | The Return of the Cormorant

עכשיו רואים אותו | Now you see it

ועכשיו לא | Now you don't

והנהו שוב | And there again


Anecdote: I haven't been to the park since May of last year. I thought I'd go today, looking for a photo-op. And nearly got attacked on the way. A couple of Egyptian Geese took exception to me, for some reason. No doubt from the shock, it didn't occur to me to draw my camera and snap a shot of the cheeky things. However all three of us managed to make a passerby laugh.
In the end no one got hurt. I flapped my raincoat and told them to get lost. And they did.

אנקדוטה: לא ביקרתי בפארק ממאי האחרון. החלטתי ללכת היום ולבדוק אפשרויות צילום. וכמעט הותקפתי בדרכי. משום מה לא מצאתי חן בעיני צמד יאוריות . בטח מההלם לא עלה על דעתי לשלוף מצלמה ולצלם את החוצפנים. אם כי שלושתנו הצלחנו להצחיק עובר אורח.
בסופו של דבר – לכולם שלום. נפנפתי במעיל הגשם שלי, אמרתי להם להסתלק. וזה מה שעשו.

רגעי צילום | Pix Moments

A Splash of Color – Thank You WPC Participants

מתז של צבע – תודה למשתתפי האתגרים

לעברית, קליק פה.

It was a cold morning (at 9:08) on the 2nd of January this year, when I managed to snap this shot. White-Throated Kingfishers are usually so quick to take flight, that I was thrilled to find this one resting for a moment right next to a statue that I could hide behind and take the photo. It was cloudy, so everything around seemed dull, muted and sort of grayish. Which at that moment seemed to be there just to enhance this sudden splash of color.

The Weekly Photo Challenge of that week was Growth, and (in hind sight – rather naively) I posted this shot along with the hope that my photo collection (especially of the Winged creatures I like so much) will grow and improve with time.

Without the Photo Challenge it would not have grown to this day. And by the Photo Challenge I don't mean just the Daily Post posting the actual challenge, but mainly all bloggers participating, allowing everyone else to view their talent, eye, surroundings and so much more.

The last All-Time Favorites WPC (which I never thought would be posted) made me go over all my collection, and this stood out, making me think that Life can sometimes be dull, muted and sort of grayish, and all of a sudden a WPC would come up and a participant would splash a color and make me smile.

Thank you Photo Challenge participants. You have all been my teachers at one time or another, and I fully appreciate it.


בבוקר קר (ב-9:08), בשני לינואר השנה, הצלחתי לצלם את התמונה הזו. שלדגים כל כך מהירים להתעופף עד כי התרגשתי למצוא את השלדג הזה נח לרגע ממש ליד פסל, מאחוריו יכולתי להתחבא כדי לצלם. היה מעונן, כך שהכל נדמה חדגוני, מעומעם וכמעט אפרפר. אך באותו רגע חשבתי שזה כך כדי להדגיש את מתז הצבע.

אתגר הצילום לאותו שבוע היה 'צמיחה'. והעליתי את הצילום הזה (במבט לאחור – די בנאיביות) יחד עם התקווה כי אוסף הצילומים שלי (בעיקר של המכונפים האהובים עלי) יצמח וישתפר עם הזמן.

ללא האתגר השבועי, האוסף לא היה מגיע לגודלו היום. ובהתייחסי אל האתגר, אני לא מתכוונת רק אל העלאתו אל בלוג הבית, אלא בעיקר אל המשתתפים בו, אשר הרשו לכל אחד אחר הצצה אל כשרונם, העין שלהם, סביבתם וכל כך הרבה יותר.

אתגר הצילום האחרון (אשר לתומי, לא חשבתי כי אי פעם יעלה) – הצילום החביב ביותר – הביא אותי לעבור על כל האוסף וצילום זה בלט. גרם לי לחשוב כי החיים עצמם יכולים להיות חדגוניים, עמומים ואפרוריים. ולפתע אתגר חדש היה מפציע ומשתתף כזה או אחר היה מתיז צבע ומעלה חיוך.

לכן העליתי את הפוסט הזה, כדי להודות למשתתפי האתגרים, היות ומכל מלמדיי השכלתי ורציתי להביע את הערכתי להם.