רגעי צילום | Pix Moments

הביישנים | The Shy Ones

In our world it seems a fact that the daring get more attention (whether positive or negative). The shy ones are, well – shy. Prefer the sidelines to the limelight. And when one focuses on them, they are liable of flight.
Luckily/happily, the camera I'm now using has a small zoom.
Which managed to capture the Glossy Ibis (unfortunately without the gloss):

בעולמנו, נדמה כי עובדה היא שהנועזים תמיד מקבלים את תשומת הלב (אם חיובית ואם שלילית). הביישנים, לעומתם, לעיתים נחבאים אל הכלים. מעדיפים את הצדדים על פני המרכז. וכשמתמקדים בהם, עלולים אף לברוח.
למזלי/שמחתי, למצלמה בה אני משתמשת עכשיו יש זום קטן.
אשר הצליח להנציח מגלן חום (גם אם לא את בוהק כנפיו):

and the (and here I'm not at all sure this is a) Little Egret (?):

ואת (ופה אני לא לגמרי בטוחה שזו) לבנית קטנה (?):

the elusive Mrs. … well, let's just call her Hummingbird though it's a similar yet different species (whose mate I caught here):

גב' צופית החמקמקה (אשר את בן זוגה תפסתי פה):

but what made me happiest is that I finally managed to (really) get myself a Spectacled Bulbul:

אבל מה שהכי משמח אותי, הוא שסוף-סוף הצלחתי (באמת) להשיג לי בולבול:

…hopefully you've managed to disregard the clothes lines on this last one, but at least this bulbul is more visible more than the first

…בתקוה שהצלחת להתעלם מחבלי הכביסה, אך לפחות את הבולבול הזה אפשר לראות יותר מקודמו

L

המחוייך | With A Smile·רגעי מחשבה | Thoughts·רגעי צילום | Pix Moments

Blissful Moments

האושר הוא רגעים

"Bliss is found in moments here and there" told me the one I thought 'the one' (? …), and turned out to be the one just for then. Though he's long gone, (somewhat like a legacy) his words stayed. And through time I found I better understand…

… that bliss can very well be (for example) the moment a cry called me to the window to reveal …

Mr Hummingbird taking a moment to rest on my clothes-line
Mr Hummingbird taking a moment to rest on my clothes-line

… or the moments I passed once more by the neglected yard, to find …

wild Poppies in an otherwise very neglected front yard
brand new wild Poppies

… or when I searched for the tree (again!), and finally managed to snap …

the Almond tree blossom
the Almond tree blossom

(despite the compromise of taking the shot with a building as background instead of the sky)…

… or the table at the café …

come on and have some fun
come on and have some fun

… inviting to sit with friends and pamper ourselves with hot soup on a cloudy day…

… or getting the new newspaper…

Screw Up Diseases Of Knowledge Undermining
Screw Up Diseases Of Knowledge Undermining

Wishing blissful moments to all (and the ability to recognize them)
L


ובעברית:

"האושר הוא רגעים פה ושם" אמר לי בזמנו מי שחשבתי 'האחד' (?…) והתגלה כ'האחד' לאותם רגעים (וכן, חלקם היו גם מאושרים). כמובן, הוא נעלם מזמן, אך מילותיו נשארו איתי. ועם הזמן הבנתי…

… שהאושר (למשל) יכול מאד להיות הרגע בו קריאה מושכת אותי אל החלון ומגלה לעיני …

מר צופון נח לרגע על חבלי הכביסה שלי
מר צופון נח לרגע על חבלי הכביסה שלי

… או הרגעים בהם עברתי שוב ליד החצר המוזנחת, ופריחה חדשה גיליתי…

פרגי בר בחצר מוזנחת
פרגי בר בחצר יום-יומית

… או כשחיפשתי (שוב!) את העץ, ו(סופסוף!) הצלחתי…

פריחת השקד
פריחת השקד

(למרות ההתפשרות על צילום על רקע בניין במקום שמיים).

… או שולחן בית הקפה …

בואו נשב ונכייף
בואו נשב ונכייף

המזמין לבלות עם חברים, ולהתפנק במרק חמים…

או איסוף העיתון היומי …

סיכול והדברת דְּוַי ומחלה קוגנטיביים ומוחיים
סיכול והדברת דְּוַי ומחלה קוגנטיביים ומוחיים

מאחלת רגעי אושר לכולם (והיכולת לזהותם)
L

המחוייך | With A Smile·רגעי צילום | Pix Moments

The Ambush

במארב

To sit and wait for something to happen… this vigilance… the readiness…

I think I saw once, on this screen or another, someone digging in towards the wait. Camouflaging himself, blending with the surroundings. Anticipating the target's arrival.

I read about the breathing adjustment. About the awareness that the body is a mass of quivers – blood is drawn and shoved by a pump, constantly vibrating. About deep breathing and relaxing. About the moment between one heart beat and the next. Between breaths.

The ambush always seemed uncomfortable. Lying there for hours, in the same position. No movement. Keeping properly vigilant.

Surprisingly I'm actually very comfortable waiting for the call, only the impatience is hard. Come on already… And seemingly to spite, the target refuses to show. Playing hid and seek. Who will win and who will come out defeated seems the question.

The answer seems a win-win situation: the little one didn't even get spooked while in return I got my shot

hb7

Happy September to all

L

It all started with a Clever Little Hummingbird, and there's a Bit More too.


ובעברית:

לשבת ולחכות למשהו… הדריכות הזו… המוּכנוּת…

נדמה לי שראיתי פעם, על מסך זה או אחר, מישהו מתחפר לקראת ההמתנה. מסווה את עצמו, משתלב בסביבה. מחכה עד לבוא המטרה.

קראתי בספרים על התאמת הנשימה. על המוּדעות לכך ש-כל גוף הוא מסה של פעימות – דם בעורקים נדחף ונשאב על ידי משאבה, רועד ורוטט ללא הפסקה. על נשימה עמוקה והרגעה. על הרגע בין פעימת לב אחת לשנייה, בין נשימה לנשימה.

המארב תמיד נראה לי מאד לא נוח. לשכב כך, שעות על שעות, באותה תנוחה. ללא כל תזוזה. לשמור על העירנות המתאימה.

להפתעתי דווקא נוח לי מאד להמתין לקריאה, רק חוסר הסבלנות מציק. נו, יאללה כבר… וכמו בדווקא – המטרה מסרבת להופיע. משחקת מחבואים. והשורה "מי ינצח פה, מי ייצא מובס" מסתובבת במוחי.

ואם לענות לשאלה נראה לי ששנינו ניצחנו: הקטנצ'יק אף לא נבהל ובתמורה זכיתי לתמונה

hb7

שנה טוב, חתימה טובה ומועדים לשמחה

L

הכל התחיל בצופית קטנה וחכמה, ויש גם עוד קצת.

רגעי מחשבה | Thoughts

A Clever Little Hummingbird

צופית קטנה וחכמה

I always thought that seeing a hummingbird means watching a colored blur. And personal experience didn't convince me I was wrong:

Outside my kitchen window there's a flowering tree top (sorry, don't know what kind). Once upon a time (over a year ago) I happened to approach that window and saw a hummingbird in action outside. The wings' speed was unbelievable, and its metallic-hued body was barely visible through them. In any case, this unexpected sight turned that day into an almost Holy Day, adorned with this surprising, beautiful and rather rare luster. After all how many times this kind of thing happens?

That side of my humble abode is affluent with bird chatter. Among which stands out the song of a bird I never saw (and am curious about). But, of course, there also are plenty of Spectacled Bulbuls, Rose-Ringed ParakeetsHooded Crows and Common Myna to name but a few (rare too but I also caught a glimpse or two of a Eurasian Jay).

One day, not so long ago, I heard a different kind of call. I tiptoed over, peaked through slits in the shutters and was amazed.

The said tree spreads its top all over my washing lines, which I don't use. And there, right there, on one of the lines, stood…

A Hummingbird.
The little one discovered it can stand on the line and happily suck away with no effort whatsoever…

Sadly, my opening the shatters for a better look scared it off.

Since then I wised up. I picked up the habit of leaving the shutters open to cracks, affording the sight of the clothes line with no scaring danger. And last evening, again a cry called me to that window. And again I tiptoed and again – there it was.
No more than half a meter away. A jewel-bright, hopping to and fro hummingbird, leisurely looking at the flowers, deciding which to visit next.

I felt as if Life has handed me a gift. My guest offered me its variegated luster to liven up my dull day. My heart expanded with Love for it, for beauty in general and life itself.
My heart contracted in compassion, thinking of the summer heat wilting the flowers and then what will become of it, my charming hummingbird, that adopted my otherwise useless lines?
A clever little hummingbird… how wonderful…

-0-

This bird sighting fitted wonderfully with what I was thinking lately. Despite being an atheist myself, I can't help pondering over a Jewish concept, that is  commemorated these days: Unjustified Hatred (next Sunday Jews will be fasting for the loss brought on them by unjustified hatred).
This is always closely followed by Love, as the Jewish equivalent of Valentine's will be celebrated next Friday.

Something in the world out there seems almost Hate-Oriented and what justification can there be for it, while life also offers moments of love and beauty, one just needs to watch out for, before they fly off and disappear amongst the blinding daily cares.
L

(Some photos can be found at The Ambush and A Bit More).


ובעברית:

תמיד חשבתי שלראות צופית משמעו לראות ענן צבע מטושטש-קצוות. וניסיון אישי לא הצליח לשכנע אותי שזו טעות:

מחוץ לחלון המטבח שלי פרוסה צמרתו של עץ פורח (מצטערת, אין לי מושג איזה עץ זה). וכבר יצא לי (פעם אחת, לפני יותר משנה) להתקרב לחלון זה ולראות צופית בפעולה.
מהירות הכנפיים כזו שלא תאומן, וגופה הצבעוני-מתכתי בקושי נראה בינן. בכל מקרה, התצפית הלא צפויה הפכה את אותו יום ליום חג כמעט, מקושט בברק היפהפה, המפתיע ודי נדיר. וכי כמה רגעים של יופי צרוף החיים הללו מציעים?

כל הצד ההוא של דירתי הצנועה שופע קשקושי ציפורים. בולטת ביניהן שירתה של ציפור עלומה שמעולם לא ראיתי ואין לי מושג מי היא. אך, כמובן, בולבולים, דררות, עורבים ומיינות לא חסרים בין היתר (גם הוא די נדיר, אך קלטתי שם גם עורבני צבעוני וצורמני).

יום אחד, לא מזמן, קלטתי קריאה יוצאת דופן. על קצות הבהונות ניגשתי, בזהירות מבעד לסדק בתריסים הצצתי ונדהמתי.

צמרת אותו עץ שלעיל פזורה בינות לחבלי הכביסה של הדירה, בהם אני לא משתמשת. ושם, ממש שם, על אחד החבלים, עמדה…

צופית.
הקטנה גילתה כי ביכולתה לעמוד על אחד מחבלי הכביסה ולינוק צוף להנאתה, במינימום מאמץ…

לצערי הרב פתיחת התריס לראִייה הבהילה אותה למעופה.

מאז, החכמתי. רכשתי את ההרגל לפתוח את התריס לחרכים דקים, המותירים הצצה אל החבלים ללא סכנת ההבהלה. והנה, אתמול בערב, שוב קראה לי לחלון אותה קריאה. שוב ניגשתי ושוב שם הייתה.
לא יותר מחצי מטר ממני – צופית קטנה בוהקת, מקפצת מחבל לחבל, מתקרבת ומתרחקת, בוחנת את סביבתה, מחפשת את הפרח אותו טרם ביקרה.

הרגשתי שהחיים נתנו לי מתנה. האורחת הציעה לי את יופייה הססגוני לעיטור יומי החד-גוני. לבי רחב מאהבה אליה, אל יופי בכלל והחיים עצמם.
לבי נכמר מחמלה למחשבה כי הפרחים נובלים בחום הקיץ הלוהט ואז מה יהיה עליה, הצופית המקסימה, שאימצה לה את חבלי הכביסה המיותרים לי?
צופית קטנה וחכמה… כמה נפלא…

-0-

צופיתי-זו השתלבה יפה במחשבות התופסות אותי לאחרונה. למרות האתאיזם אני מוצאת עצמי מהרהרת בשנאת חינם (9 באב) ואהבה (ט"ו בו).
משהו בעולם המתנהל לו שם בחוץ מרגיש לי כמו מכוון-שנאה (שיימינג?). ה"חינם" מיוצג היטב בשטחיות האינטרנטית הנקוטה.
והנה – יש ומתקיימים רגעי יופי מלאים אהבה, להם רק צריך להיות ערים וערניים, כדי לקלוט אותם לפני שהם מתפספסים וחומקים בין עיסוקי החיים המעוורים.
L

(כמה תמונות ניתן למצוא ב-במארב וב-עוד קצת).