הקצרים | Short Moments

הפתעות | Surprises

12 ליוני, 2018 ב-11:14 | June 12, 2018 at 11:14

לעברית, קליק פה.

Scattered and barefoot, the outside surprised*,
rampaged with water shards and thunder.
The sudden weather drew from the depths
memories of other lives –
the life of the she-child, to which the he-child wrote notes
about the rain on the way to pick oranges…
the life of the she-teen, which the he-teen remembered
with any drops from the heavens…
the life of the woman, which the man dragged from the apartment
to surprise her with the first of the rains…

How did these heroes disappear?
Of themselves – they moved in different ways
and as for me?
They were carefully packed
in a stuffed tin box,
full of fragments…
shards of other times…
that unite anew, smiling,
when hearing the sudden outer rage
of water shards and thunder…


* I am told similar rains to this around these parts of the world happened in mid June only 5 more times in more than the last 70 years.


פזורה ויחפה, החוץ הפתיע*,
השתולל ברסיסי מים ורעמים.
המזג פתאומי משך אליו מן הנבכים
זיכרונות מחיים אחרים –
חיי הילדה, לה הילד כתב בפתקים
על הגשם בדרך לקטיף התפוזים…
חיי הנערה, בה הנער נזכר
עם כל טפטוף ממרומים…
חיי האישה, אותה הגבר הבהיל מהדירה
כדי להפתיע עם הראשון שבגשמים…

איך נעלמו גיבורים?
בעצמם המשיכו לכיוונים אחרים
ובאשר לי?
הללו נארזו בקפידה
אל קופסת פח צפופה,
מלאה ברסיסים…
רסיסי זמנים אחרים…
המתלכדים מחדש, מתחייכים,
לשמע חוץ משתולל
ברסיסי מים ורעמים…


* נאמר כי גשמים דומים באמצע יוני נמדדו רק 5 פעמים נוספות במשך יותר מ-70 השנה האחרונות.

הקצרים | Short Moments

When the Rest of the World Sleeps

When the rest of the world sleeps
one can hear any thought
clear in its' silence

when the rest of the world sleeps
one can flow with the consciousness
free in its' darkness

when the rest of the world sleeps
the night moves around,
wraps and caresses
in a silvery light, drips
a bit of its' wisdom
on anyone awake,
and willing to listen


כאשר שאר העולם ישֵן

כאשר שאר העולם ישֵן
אפשר לשמוע את המחשבה
צלולה בָּשקט שלו

כאשר שאר העולם ישֵן
אפשר לזרום עם התודעה
החופשיה בחשכה שלו

כאשר שאר העולם ישֵן
הלילה נע סביב,
עוטף ומלטף
בְּאור כסוף, מטפטף
מעט מחוכמתו
על כל מי שעֵר,
ומוכן לשמוע אותו


הקצרים | Short Moments



Some sounds dig deep
into heart and soul,
some sounds tear at the spirit –
whether a string of notes in a moving song
or the one note…
of the siren

From womb, the siren in imprinted
in the heart and soul,
of everyone,
who were born here, were taught here
the meaning and value
of human life

Some sounds dig deep
into heart and soul, like that note,
splicing the silence,
during the day when we all remember
each and every fatality,
that consecrated this country with blood



יש צלילים החודרים עמוק
אל לב ונפש,
יש צלילים הקורעים את הנשמה –
אם רצף של תווים בשיר נוגע,
או רק תו אחד…
האחד של הצפירה

עוד מרֶחֶם, הצפירה מוטבעת
בלב ובנפש,
של כל אחד ואחת,
שנולדו כאן, ולמדו כאן
משמעות וערך
חיי אדם

יש צלילים החודרים עמוק
אל לב ונפש, כמו אותו התו,
המפלח את השקט,
ביום בו כולנו זוכרים
כל חלל וחלל,
שקידש את ארצנו בדם


הקצרים | Short Moments

In The Storm


So the storm came again,
making the clouds shed their tears,
and everything seems colder in the rain

Pooling from the heavens –
the glittering bead-strings stream,
with the storm coming again

And while sky-elements reign,
light flashes, thunder they scream,
and all is yet colder in the rain

And all rooted things remain,
pummeled, molested is how they must feel,
yet the storm keeps coming. Again.

Destruction followed by a relax-feign,
is it washing everything clean?
No. It's all just colder in the rain

Souls yearn for quiet, in vain,
while the wreckage brings only pain,
as long as the storm's still coming, again,
and everything keeps getting colder in the rain


(After several weeks of trying, I think I finally got as close as I can to the [impossible] Villanelle. What do you think?).


אז הסערה באה שוב,
גורמת לעננים להשיר את דמעותיהם,
והכל נדמה קר יותר כשגשום

מים ניגרים מהמְרוֹמים –
כחרוזים מנצנצים, זורמים,
עם הסערה, שבאה שוב

ובעוד אלי-שמים מולכים,
בורקים ורועמים, צורחים,
הכל קר יותר כשגשום

וכל המושרש במקומו נותר,
מוכה, לבטח חש מותקף,
אך הסערה עדיין באה. שוב.

אחר ההרס עוקבת רגיעה מדומה,
האם הכל נשטף ומנוקה?
לא. הכל רק קר יותר כשגשום

נפשות כמהות לשקט לשווא
כשההרס מביא רק כאב,
ככל שהסערה ממשיכה לבוא, שוב,
והכל ממשיך להתקרר כשגשום


(נו, אז התרגום הזה לא ממש טוב ואולי הוילנל לא מתאים לעברית. לפחות באנגלית נדמה לי שהצלחתי סופסוף להתקרב לסוג הזה של כתיבה…).

הקצרים | Short Moments


One is born
and begins to learn
what is right and what's wrong
out of all one knows

One grows
and continues to sort
the "Yes" and "No",
the "Possible" and "Impossible",
and still, in one's mind, exists
only what one knows

And all that is wonderful will
forever hide
from the extinguished eye


האדם נולד
ומתחיל ללמוד
מה נכון ומה לא
מכל מה שידוע לו

האדם גדל
וממשיך למיין
את ה"לא" וה"כן",
את ה"אפשר" וה"לא יתכן",
ועדיין מתקיים בדעתו
רק מה שידוע לו

וכל מה שנפלא
לעד יסתתר
מהעין הכבויה


אומנות | Art·הקצרים | Short Moments

An Urban Scene

סצינה עירונית

Night – a blanket of anonymity,
willing to gently cover
anyone venturing out
into the night

Street lamps – cut the dark,
ready to shroud
anyone passing
near them
in the night's light

Bars – sending
into the atmosphere
sporadic beats of music,
providing broken rhythms
through some of the doors
dotting sight

An artistic spirit
may come out of one,
at any moment,
fueled with bags
of creative energy,
ready to spout it out,
looking for an empty space
to fill with
whatever haunts their minds –

either a message,
a drawing,
a dream or nightmare
(or a poem…).
Come morning it will be
where it never before was,
catching a new eye,
igniting an imagination,
inspiring a fresh
message, drawing, dream,
nightmare (or poem),
to come out
into the hug of the
next night's light


160228 grft 2


לילה – שמיכה של אנונימיות
מוכנה לכסות ברכּות
כל מי שמעז לצאת
אל הלילה

פנסי רחוב – קוטעים את החשיכה,
מוכנים לעטוף
כל מי בקרבתם,
גם אם זמנית,
בְּאור הלילה

ברים – שולחים
אל האטמוספרה
פעימות מוזיקה מקריות,
מסַפקים מקצבים שבורים
דרך כמה מהדלתות
המנקדות את המבט

נפש אמן יכולה
לצאת מאחת,
בכל רגע נתון,
מתודלקת בשקים
של אנרגיה יוצרת,
מוכנה להוציא אותה החוצה,
מחפשת את החלל הריק
למלא עם מה שרודף את רוחה –

חלום או סיוט
(או פואמה…).
בבוא הבוקר
אלו יהיו שם,
תופסים עין חדשה,
מתניעים דמיון,
מעניקים השראה טרייה
לְהודעה, ציור, חלום,
סיוט (או פואמה) חדשים,
לצאת החוצה
אל חיבוק
אור הלילה הבא


160228 grft 6

הקצרים | Short Moments



I see Red.
The Red of Life,
of blood rushing through veins
to flush the shy face of loneliness
when it opens to

I feel Love.
The Love of Life,
the Love that brings
into every mundane
the possibility of
spreading wings,
souring high,
just like the Pegasus
that came to my dream-window last night,
with his naked voice
and transparent eyes
reflecting World and Life

I saw Red,
(though Pegasus was white),
when he spoke of Life and Love,
which stayed with me when I woke up,
dressed me in Red and walked me out
into the light



אני רואה אדום.
אדום החיים,
אדום הדם הממהר בעורקים
להסמיק פני בדידות ביישנית

אני מרגישה אהבה.
אהבת החיים,
האהבה המביאה
לכל רגע יום-יומי
את האפשרות
לפרוס כנפיים,
בדיוק כמו הפגאסוס
שהגיע הלילה אל חלון-חלומי,
עם קולו הערטילאי
ועיניו השקופות
ששיקפו עולם וחיים

ראיתי אדום,
(למרות שהפגאסוס היה לבן),
כשדיבר על חיים ואהבה,
שנותרו עימי ביקיצה,
שהלבישו אותי באדום והוציאו אותי החוצה
אל אור היום


הקצרים | Short Moments·רגעי עץ | Tree Moments·רגעי צילום | Pix Moments

Along The Way


A long way…

Along a fixed and winding route,
even when the mist mounts,
closing in the In,
fogging out the Out,
it's still a long way…

And Life flows along this way…
or, at least, so it seems,
until a door opens
and a sudden wind spins
words, feelings and a thought embarks on
the long way…

And Life goes back to flow along this way…
or, at least, so it seems,
'till the light of silence reveals
a different landscape,
and a changed reality continues along
the long way…



דרך ארוכה…

לאורך מסלול קבוע ומפותל,
גם כשמתאבכים האדים,
מערפלים את החוץ,
סוגרים על הפְּנים,
הדרך עוד ארוכה…

והחיים זורמים בה לדרכם…
או, לפחות, כך נדמה,
עד שנפתחת דלת
ורוח פתאום מסחררת
מילים, תחושה ומחשבה יוצאת
לדרך הארוכה…

והחיים שבים למסלולם…
או, לפחות, כך נדמה,
עד שלאור השקט מתגלה
נוף שונה,
ומציאוּת אחרת ממשיכה
בדרכה הארוכה…


הקצרים | Short Moments


In the midst of everything,
of Life with its' joy
and suffering, jewel-bright
Nature is a gift –
free for all who are free
to see beyond any shading


(Inspiration: A Clever Little Hummingbird).


בעיצומו של הכל,
של חיים עם הנאות
וסבל, ברק-מתכת
של טבע הוא מתת –
חופשי לכל מי שחופשי
לראות מעבר לצל


(השראה: צופית קטנה וחכמה).

צילומים ניתן לראות | Photos can be viewed at

 Photo#1, and bit more

הקצרים | Short Moments

The Truth


Sometimes everything suffocates.
The enclosed scream
holds within
that can't escape

stuck between the will
to throw off everything
and disrobe,
and the withering cold
that urges to deepen and entrench

and then…

then a Truth can surface:
the gullible believes there is Control
other than controlling the Self;
the naive believes there is
some Divine Guidance;
and the fool invents Order and System
to enforce on the existential turmoil

And who am I?
Maybe all of those,
maybe none,
when everything suffocates
and the scream is enclosed
and the horizon empty
and the Truth is…
an abstract and relative idea



לפעמים הכל חונק.
הצרחה הכלואה
אוצרת בפנים
את כל מה
שלא יכול לצאת

תקועה בין החשק
להעיף מעלי הכל
לבין הקור המצמית
הדוחק להעמיק ולהתכרבל


אז יכולה להתגלות איזושהי אמת:
הפתי מאמין שיש שליטה
מלבד שליטה עצמית;
התם מאמין שיש בעולם
איזו הכוונה רוחנית;
והשוטה ממציא סדר ושיטה
להלבישם על המערבולת הקיומית

ומי אני?
אולי כולם,
אולי לא אף אחת מהם,
כשהכל חונק
והצרחה כלואה
והאופק ריק
והאמת היא…
רעיון מופשט ויחסי