המחוייך | With A Smile·רגעי טבע | Nature Moments

שלישייה מוזרה | A Bizarre Trio

אולי רק במקרה השלושה התקבצו | It may have been just chance

לארוחת הבוקר | the three gathered to breakfast

אבל ברווז, מיינה וקאק | But a Duck, a Myna and a Jackdaw

נשמעים כבדיחה חסרת שורת מחץ | Sound like a joke without a punch line

ועדיין שם היו יחד, בטרם נפרדו | and still there they were, before separation


רגעי טבע | Nature Moments


לעברית, קליק פה.

Drama, simply put, is more interesting than still waters.
True it is that we all need to be still waters sometimes, and that too is pretty simple – in order to rest. However, most of us either read and/or watch (mostly, in my opinion) some kind of drama. Whether Action (book or movie), or cerebral (court-room drama?), or spiritual (well, you tell me which genre fits here).
Even in the Fantasy realm there has to be drama. Otherwise the story would be boring.

I'll admit freely that in the greenery world I haven't met with drama yet. Plants are watered, they absorb the sun and grow. What else is new?

And then I passed this bush, and I had to document:

Isn't this dramatic?

P.S. There has to be said a word or two in favor of the sun, that plays a considerable part here…



דרמה, בפשטות, יותר מעניינת ממי מנוחות.
נכון, כולנו זקוקים למי מנוחות מדי פעם, וגם זה די בפשטות – כדי לנוח. אבל-ברם-אולם רובנו קוראים, ו/או צופים (בעיקר, לדעתי) באיזושהי דרמה. אם פעלתנית/גופנית (סרטי/ספרי פעולה), אם מושכלת (דרמה משפטית?) ואם רוחנית (ובכן, תגידו לי אתם איזו סוגה מתאימה פה).
גם בממלכת הפנטזיה חייבת להיות דרמה. אחרת הסיפור ישעמם.

אודה ולא אבוש כי דווקא בממלכת הצומח טרם הזדמן לי להיתקל בדרמה. צמחים מושקים, סופגים את השמש וצומחים. ומה חדש בזה?

אבל לפתע עברתי ליד השיח הזה, והייתי חייבת לתעד:

האין זה דרמתי?

נ.ב. יש לומר מילה-שתיים גם לזכות השמש, המשחקת כאן תפקיד לא מבוטל…

רגעי טבע | Nature Moments

Morning Workout

התעמלות בוקר – תחילה, עמוד על שתי רגליך | First, stand on both feet

בהמשך – עמוד על רגל אחת | Then stand on one of your feet

לסיום – תרגיל בגמישות | Finish with an elasticity drill

בוקר טוב עולם | Good morning world

These two black swans made me Smile, hope they do the same to you.
Thanks for stopping by.

רגעי צילום | Pix Moments

כִּמעַט | Almost

In Luck and its' Lack I lamented a missed photo… well, I almost (!) got it (met the Night Heron again up close and personal) but this time the tassel on its' head wasn't to be seen…

ב-'מזל והיעדרו' קיטרתי על החמצת תמונה… ובכן, כמעט (!) השגתי אותה (פגשתי שוב את אנפת הלילה מאד מקרוב) אך הפעם לא נראתה ציצת ראשה…

This next photo of it isn't that bad… yet still no tassel (and with a rather annoying Flash that flashes on its own, even when there's no need).

וגם הצילום הנוסף שלה לא נורא… אם כי עדיין ללא ציצה (ועם מבזק מעצבן, הפועל על דעת עצמו, גם כאשר אין בו צורך).

During this walk in the Park I sighted (for the second time in my life) the Cormorants, that came back for the winter (as my leaflet says).
Well, I almost (!) managed to snap a shot of them, but they were much too quick to dive. I was left with the wish/hope that one of these days I'll be as quick with the shutter (they're so sweet with their beaks up, in a pair at both sightings, and diving in unison. Like synchronized swimming).

Although speed didn't help me get close enough (almost! clear photos), and/or identify this next bird… (almost familiar, yet no).

תוך סיבוב זה בפארק, קלטתי (לָשנייה בחיי) את הקורמורנים החוזרים לחרוף (כך על פי העלון שלי).
ובכן, כמעט (!) הצלחתי לצלם אותם, אך הללו היו מהירים לצלול. נותרתי עם השאיפה/תקווה להיות, באחד הימים, מהירה כמוהם עם הצמצם (חמודים כל כך עם מקור נישא מעלה, בזוג בשתי הפעמים בהם ראיתי אותם, וצוללים יחד. כמו שחיה מתואמת).

אם כי מהירות לא עזרה לי להתקרב מספיק (כמעט! צילומים ברורים), ו/או לזהות את הציפור הבאה… (כמעט מוכרת, אבל לא).

It doesn't really show well in these photos but the colors are speckled. All who can identify it – well done! (and I'll be happy if you share).

לא כל כך רואים בתמונות הללו, אך צבעיה די מנומרים. כל המצליח לזהות – כל הכבוד! (ואשמח לשיתוף).


P.S. I was just told that the speckled bird is a younger Night Heron.

רגעי צילום | Pix Moments

Delicate Grace

Delicate grace was what I thought when I first saw both these Winged guys…

חן מעודן היה מה שחשבתי ברגע שראיתי את שני המכונפים הללו…

מַגְלָן חום | Glossy Ibis
מַגְלָן חום | Glossy Ibis

On the other hand, they don't exactly pause long enough to pose…

מצד שני, הללו לא בדיוק עומדים די זמן במקומם לצילום…

אנפה אפורה | Grey Heron
אנפה אפורה | Grey Heron

And the Grey Heron? Only here for the winter…

והאנפה האפורה? רק הגיעה לחרוף כאן…


אתגר הצילום השבועי – זמני | The Weekly Photo Challenge – Temporary

רגעי צילום | Pix Moments

Got to Love These White Guys

חייבת לאהוב את הלבנים האלו

I know I already posted a photo of a Little Egret (here), but I liked this one better (the above. How delicate…). And the one who got away (below, with the yellow hint of its' feet).

אני יודעת שכבר העליתי תמונה של לבנית קטנה (כאן), אך אהבתי יותר את זו (לעיל. איזו עדינה, לא?). וגם את האחת שברחה (להלן, עם רמז צהוב-כפותיה).

And the third in this series? Can anyone look at it unsmiling?

והשלישית בסדרה הזו? ובכן, הניתן לראותה ולא לחייך?



נ.ב., המצחיק הוא שבדרך חזרה ירד עלי גשם, ועוד ביום מפנה הקיץ… האם המדינה עברה לאירופה מבלי ששמתי לב?

רגעי צילום | Pix Moments

הראשון שלי | My First

He looked so festive, as if he just put on his new suit. Well, actually, it could be a 'she'. But as I am one too, and the odds are 50-50, I decided it was a 'he'.
My first Spur Winged Lapwing. For more info about them, click here.
Happy holiday

הוא נראה כה חגיגי, כמו הרגע לבש חליפה חדשה. ובכן, למעשה, זו יכולה הייתה להיות 'היא'. אך היות וכך גם אני, והסיכויים מתחלקים לחצי-חצי, החלטתי שהציפור הייתה 'הוא'.
הסיקסק הראשון שלי. למידע נוסף, קליק פה.
חג שמח

המחוייך | With A Smile

היה יום כזה יפה | It Was Such A Nice Day

Once upon a time a couple of pigeons made a date. The guy-pigeon arrived on time and waited. And waited. A day passed, then two. All of a sudden he saw the gal-pigeon from a distance and flew to her, all annoyed and ruffle-feathered. Where have you been, he demanded. It was such a nice day, she answered, that I decided to walk.

That was one of the first jokes (if not the very first one) that I ever heard as a child. As a grownup, I know it is not at all funny. But something in me always manages to smile whenever I am reminded of it (yes, I know these are ducks. Still, they reminded me).

באחד הימים זוג יונים קבעו להיפגש. הזכר הגיע בזמן. חיכה. וחיכה. עבר יום. חלפו יומיים. לפתע ראה את היונה מרחוק ועף אליה, כל-כולו עצבני וסמור נוצות. איפה הייתְ, תבע לדעת. היה יום כזה יפה, ענתה לו היא, עד כי החלטתי ללכת ברגל.

זו הייתה אחת הבדיחות הראשונות (אם לא הראשונה בהא הידיעה) אותן שמעתי בילדותי. כבוגרת, אני יודעת שזו ממש לא בדיחה מוצלחת. אבל משהו בי תמיד מצליח לחייך בכל פעם שאני נזכרת בה (כן, אני יודעת שאלו ברווזים. עדיין, הזכירו לי).

רגעי צילום | Pix Moments

On a Good Morning

I went for a walk, and met with Grace

בבוקר טוב, יצאתי לטיול ופגשתי ב-חן

and with what made me smile a bit (a cock loose in the city?).

ובמה שגרם לי לחייך מעט (גבר משוחרר בעיר?).


Hmm… I'm sorry, to me Green really spells Nature. And I'm always happy to find it in the middle of the otherwise very urban city in which I live.

ההמממ… מצטערת אך עבורי, ירוק למעשה מתקשר רק לטבע. ואני תמיד שמחה לפגוש בו בעיר המאד עירונית בה אני חיה.