תגית: Nature

המיוחדים | Special Moments

Thank you – WordPress Employees and Bloggers

L Weaves Words2 תגובות

This, despite everything else, has been a fun month, nostalgic and reanimating, due to the return of the WordPress Daily Word Prompts, and the Discover platform – a place enabling inviting others to visit one's blog.
I am sorry to see its' end. But I am also grateful for this month's WordPress prompts, and for each and every blogger that has stopped by my own blog and left a mark.

What I am also grateful for is Nature. Leaving aside its' evil aspect (a virus is also natural, like many other natural disasters) Nature has its' blessings too.
Throughout this winter I have been trying to find a rainbow with no success.
I liked discovering via the last prompt that in England people are showing medical staff their gratitude by rainbows (here abouts it has been the national flag).
So I went back to my photo-archive and looked up rainbows of the past and am offering you all this one (of a year ago), by way of thank you, and wishing you all health and fun.
L

Discover Prompts – Grateful.

בחיוך | With A Smile·רגעי טבע | Nature Moments

אלימות | Violence

L Weaves Words2 תגובות

This is the second time this season that I arrive at the park and meet violence.

פעם שנייה העונה שאני מגיעה אל הפארק ופוגשת אלימות.

This time not against me, unlike the last time (when a couple of Egyptian Geese nearly attacked me). I didn't catch the Cormorant's beak snapping at the too-close Heron. And does it surprise anyone else that it was the Heron, delicate and slender, that won? And is it a sign of things to come?

הפעם, לא כנגדי, שלא כבפעם הקודמת (בה שתי יאוריות כמעט תקפו אותי). לא תפסתי את הקורמורן מנסה לנגוס באנפה הקרובה-מדי. והאם זה מפתיע עוד מישהו שדווקא האנפה, העדינה והדקיקה, ניצחה? והאם זה אות לבאות?

Well, I haven't seen a gray Heron since November 2017… so I got a bit carried away with the first.

ובכן, אנפה אפורה לא ראיתי מנובמבר 2017… לכן קצת נסחפתי עם הראשונה.

והשנייה התעופפה להצטרף אל הלבנית | And the second flew to join the Egret

באיחול יום טוב לכולם | Wishing a good day to everyone
L

רגעי צילום | Pix Moments

Got to Love These White Guys

L Weaves Words4 תגובות

חייבת לאהוב את הלבנים האלו

I know I already posted a photo of a Little Egret (here), but I liked this one better (the above. How delicate…). And the one who got away (below, with the yellow hint of its' feet).

אני יודעת שכבר העליתי תמונה של לבנית קטנה (כאן), אך אהבתי יותר את זו (לעיל. איזו עדינה, לא?). וגם את האחת שברחה (להלן, עם רמז צהוב-כפותיה).

And the third in this series? Can anyone look at it unsmiling?

והשלישית בסדרה הזו? ובכן, הניתן לראותה ולא לחייך?

L

Transient.

נ.ב., המצחיק הוא שבדרך חזרה ירד עלי גשם, ועוד ביום מפנה הקיץ… האם המדינה עברה לאירופה מבלי ששמתי לב?

רגעי צילום | Pix Moments

On a Good Morning

L Weaves Words3 תגובות

I went for a walk, and met with Grace

בבוקר טוב, יצאתי לטיול ופגשתי ב-חן

and with what made me smile a bit (a cock loose in the city?).

ובמה שגרם לי לחייך מעט (גבר משוחרר בעיר?).

L

Hmm… I'm sorry, to me Green really spells Nature. And I'm always happy to find it in the middle of the otherwise very urban city in which I live.

ההמממ… מצטערת אך עבורי, ירוק למעשה מתקשר רק לטבע. ואני תמיד שמחה לפגוש בו בעיר המאד עירונית בה אני חיה.

 

בחיוך | With A Smile·רגעי צילום | Pix Moments

Landscape? Oh My

L Weaves Words6 תגובות

נוף? הו, לא

When I checked out this week's Photo Challenge I actually groaned, which I don't usually do.
Wide angle? I lack the equipment. Landscape? I live in a very urban city (or so I thought until the beginning of this year), and a not so handsome one at that.
Establishing? Fresh out of photo101 and I'm still unsure I even know what that means, but I am almost sure, like I said before, that I lack the equipment for this too.
But finding myself in the neighborhood of yet another park, I decided to take a look.

OTRB
On The River Bank

 

View From The Bridge
View From The Bridge

And even if the following isn't a good photo (at all) I still thought I'd add it too. Since as far as I can remember this is only the second time I've encountered any of these in my lifetime, so it's kind of a triumph to have this shot.

Still On The River Bank
Still On The River Bank

L

ובעברית:

כשבדקתי את אתגר הצילום השבועי ממש נאנחתי, מה שאני בדרך-כלל לא עושה בכאלו נסיבות.
האתגר פרט: זווית רחבה (אין לי הציוד). נוף (אני גרה בעיר מאד אורבנית, או לפחות – כך חשבתי עד תחילת השנה, ועוד לא הכי יפה). פה בא תור המונח הצילומי שאני עדיין לא מכירה (Establishing), למרות סדנת הצילום שהסתיימה. ובכל מקרה, כפי שאמרתי, בטח אין לי ציוד גם לזה.
אך כשמצאתי את עצמי בסביבת פארק אחר, החלטתי להציץ.

על גדת הנהר
על גדת הנהר

 

מראה מהגשר
מראה מהגשר

ולמרות שהתמונה השלישית ממש גרועה ולא ברורה, החלטתי להוסיף אותה בכל-זאת, היות ועד כמה שזיכרוני מגיע זו רק הפעם השנייה שנתקלתי בכאלה בימי חיי. כך שזה סוג של ניצחון להנציח אותם איכשהו. אם כי אני עדיין לא יודעת אווז או ברווז…

עדיין על גדת הנהר
עדיין על גדת הנהר

L

רגעי עץ | Tree Moments·רגעי צילום | Pix Moments

I Love Trees

L Weaves Words2 תגובות

אני אוהבת עצים

Whether fruit bearing, or blessedly shading when the sun is scorching – I simply love trees, even if I don't exactly go around hugging them (mainly because of other tree lovers, like ants, which I don't particularly like).

Though almost majestic in their way, one of the things I love most about trees is something totally different. And that is the fact that they will grow into the shape they will (as long as Man doesn't cut them down completely, which I don't like to think about).

But I must confess my heart-strings got tauten when I first saw the following one. It is obvious it has been through a lot. And yet – grow he did, does and will. And maybe there is a lesson in that…

The Laying Tree - 1st angle
The Laying Tree – 1st angle

 

The Laying Tree - 2nd angle
The Laying Tree – 2nd angle

 

The Laying Tree - 3rd angle
The Laying Tree – 3rd angle

But it is a bit more than just growing despite it all. Close to its' roots area I found this:

The Roots
At The Roots

I might have an overactive imagination, but this sometimes looks to me like a goat's head, and at others like a monkey's. Do you see it too?

L

Feel free to check out the previous interesting trees in Life's Moments – the Modern Cyclops, and the (Extra)Ordinary tree.

ובעברית:

בין אם עצי פרי, ובין אם מצלים ביום חמסין – אני פשוט אוהבת עצים, גם אם אני לא ממש מחבקת אותם עם זרועות וצווארים (וזאת בעיקר בגלל אוהבי עצים אחרים, אליהם אין לי חיבה מיוחדת, כמו נמלים).

על אף מלכותם, מה שאני אוהבת בעצים הוא משהו לגמרי אחר. העובדה שהם יצמחו כפי שהם רוצים (כל עוד האדם אינו גודע אותם, רעיון עליו אני ממש לא אוהבת לחשוב).

אם כי עליי להודות שרחמיי נכמרו כאשר רק פגשתי את העץ הזה. נראה ברור שעבר עליו הרבה. ובכל-זאת – צמוח צמח, צומח ויצמח.
ואולי יש כאן גם איזשהו לקח…

העץ השוכב מזווית אחת
העץ השוכב מזווית אחת

 

העץ השוכב מזווית שנייה
העץ השוכב מזווית שנייה

 

העץ השוכב מזווית שלישית
העץ השוכב מזווית שלישית

אך יש כאן קצת יותר מצמיחה למרות ועל אף. סמוך לשורשיו מצאתי:

שורשיו
ליד שורשיו

אולי הדמיון שלי פעיל מדי, אך לפעמים הבליטות נדמות לי כראש עז, ולעיתים כראש קוף. הנראה גם לעינייך?

L

למי שבא – העצים המעניינים הקודמים במסגרת רגעי חיים: הקיקלופ המודרני, והעץ ה(כמו) רגיל.

הרגעים הקצרים | The Short Moments

In The Storm

L Weaves Wordsכתיבת תגובה

בסערה

So the storm came again,
making the clouds shed their tears,
and everything seems colder in the rain

Pooling from the heavens –
the glittering bead-strings stream,
with the storm coming again

And while sky-elements reign,
light flashes, thunder they scream,
and all is yet colder in the rain

And all rooted things remain,
pummeled, molested is how they must feel,
yet the storm keeps coming. Again.

Destruction followed by a relax-feign,
is it washing everything clean?
No. It's all just colder in the rain

Souls yearn for quiet, in vain,
while the wreckage brings only pain,
as long as the storm's still coming, again,
and everything keeps getting colder in the rain

L

(After several weeks of trying, I think I finally got as close as I can to the [impossible] Villanelle. What do you think?).

ובעברית:

אז הסערה באה שוב,
גורמת לעננים להשיר את דמעותיהם,
והכל נדמה קר יותר כשגשום

מים ניגרים מהמְרוֹמים –
כחרוזים מנצנצים, זורמים,
עם הסערה, שבאה שוב

ובעוד אלי-שמים מולכים,
בורקים ורועמים, צורחים,
הכל קר יותר כשגשום

וכל המושרש במקומו נותר,
מוכה, לבטח חש מותקף,
אך הסערה עדיין באה. שוב.

אחר ההרס עוקבת רגיעה מדומה,
האם הכל נשטף ומנוקה?
לא. הכל רק קר יותר כשגשום

נפשות כמהות לשקט לשווא
כשההרס מביא רק כאב,
ככל שהסערה ממשיכה לבוא, שוב,
והכל ממשיך להתקרר כשגשום

L

(נו, אז התרגום הזה לא ממש טוב ואולי הוילנל לא מתאים לעברית. לפחות באנגלית נדמה לי שהצלחתי סופסוף להתקרב לסוג הזה של כתיבה…).

בחיוך | With A Smile·רגעי צילום | Pix Moments

Shades Of Green

L Weaves Words2 תגובות

גוונים של ירוק

kr

To counterbalance my previous post, which ended on a sadder note, and in view of the Ornate photo challenge, I thought – what entrance to an apartment block could be more happily ornate than a one that is allowed to grow?

L

לאיזון הפוסט הקודם שהסתיים בנימה מצערת-מה, ולאור אתגר הצילום מיום שישי שעבר – מקושט, חשבתי לי – איזו כניסה לבניין מגורים יכולה להיות יותר מעוטרת מזו המורשית-צמיחה?

L

מעורב | Mixed·רגעי צילום | Pix Moments

So I Finally Got Myself A Bulbul Of Sorts

L Weaves Words3 תגובות

אז סופסוף השגתי לי בולבול… איכשהו…

האחרון? כך זה אכן נראה… ומי היה מאמין שחידושים והתפתחויות יכולים להתקדם לאחור (ולדלדול) במקום קדימה (ולצמיחה).

כבר לא זוכרת מתי התאהבתי לראשונה… זה קרה די מזמן, ודי בהדרגה. ואני, כמובן, מתייחסת כאן בעיקר (אם כי לא רק) אל ציפורים (כלומר – אלו שלא פגשו את היצ'קוק מעולם). זאת-אומרת – לא כולל יונים. אבל בהחלט כל השאר.
נדמה כי תמיד אהבתי להסתכל עליהן. והנה, כאשר לקראת ראש השנה נחת עלי כלי המסוגל להקפיא רגעים בזמן, בהתלהבות ניגשתי למלאכת ההנצחה של רגעים ציפוריים, שנחתו עלי פה ושם.

אז הכלי הזה הוא כולה טאבלט. עם סך-הכל איזה חריר קטן, ללא שום דמוי-עדשה ו/או איזו יומרת מיקוד קלושה. כך שמה שנמצא במרחק העולה על חצי מטר, בדרך כלל יכול בשקט להתעופף הלאה בשמחה.
לכן עוד יותר שמחתי שממש על חלון המטבח הייתה פרוסה עלוותו העשירה של מה שתהיתי ביני לביני אם עץ הוא או שיח.

Is it the last one? It certainly looks so… And who would have believed that renovation and progress could move backwards (and to dwindle) instead of forwards (and growth).

I don't remember when I fell in love first… it happened so gradually and long ago. And, of course, I'm relating mainly (though not only) to birds (as in – those who never met Hitchcock). That is – excluding doves. Though including all the rest.
It seems as though I've always loved looking at them. And then, when around last September I was given a tool capable of freezing a moment out of the whole, I enthusiastically went to the task of commemorating bird-moments, as they presented themselves through space and time.

So this tool is nothing but a Tablet (handheld?). Just a pinprick puncture with not even a pseudo-lense, nor any pretension to focus. So what's more than a foot away can generally fly off safe from it.
Which is why I was even happier that right on my kitchen window was spread the rich foliage of what between me and mine I wondered whether tree or bush.

veg

ואכן, עלווה זו (על פרחיה ופירותיה) בצירוף עם חבלי הכביסה שלי (שלא בשימושי) סיפקו כמה רגעים נחמדים בכיכובו של הצופון (השם שבחרתי בעבור הצופית הזכר). וגם אם לא הספקתי ל"צוד" אותו עם צופיתו-שתחיה, עדיין נחמד לי לדעת שהם זוג לגמרי רומנטי, יוצאים תדיר לארוחות בצמד.

ברור שהמשכתי לחלום גם על העורבני (הצבעוני, אותו ראיתי רק פעמיים), על המאיינה (האם היא לא נראית כמו איזה פיראט?), אפילו ניסיתי לצלם דבורה, אבל זה לא כל כך הלך (אם כי נראה לי שעוד רגע וכבר הייתי מתגברת על החשש-מה שיש לי מהן).
וכן חלמתי גם על הבולבול.

And indeed, this foliage (including its' flowers and fruit) along with my clothes line (disused) provided some nice moments staring a hummingbird (take 1, take 2). Though I didn't manage to "shoot" him with his mate, it is still nice to know they're a totally romantic couple, often going out for dinners a deaux.

Naturally I kept fantasizing about the (colorful) Eurasian Jay (which I spotted twice) and the Myna (doesn't it look like a pirate?). I even shot a bee once, but it didn't work out (though I have a feeling that soon I'd have conquered my apprehension of those).
And I also dreamed of a Spectacled Bulul.

bulbul

לא צילום טוב במיוחד (כבר אמרתי מצלמה לא משהו?) אך הציפור שם. ברביע העליון מימין.
הידעתם כי גם בולבולים בדרך כלל מסתובבים בצמדים? ולפחות האנציקלופדיה גורסת כי הם לא במיוחד מוטרדים מגדרית.וכך היה די כיף בחלוני האחורי.
אבל אז…
בבוקר עגום אחד (השבוע), בינות לרעשי הגשם-רוח-סערה, בקע רעש הרבה יותר נורא.
הגיזום.
מחצית בוקר לאחר מכן וזהו. אין יותר ענפים, עלווה, פירות ופרחים. ובהינף (טוב, לא רק אחד כי אם רבים נוספים) נעלמו הארוחות הזוגיות של הצופיות (הדבורים ושאר מזמזמים) והבולבולים…

Not a very good shot (did I mention it's not a good camera?) but the bird is there. In the upper right-hand quadrant.
Did you know they also fly in pairs? And at least my encyclopedia states they're not really gender-fussed.

So it was rather fun at my back window.
But then…
One gloomy morning (this week), among the rain-wind-storm noise, another sound arose, so much worse.
The sound of cutting things down.
Half a morning later and that was it. No more branches, foliage, fruit and flowers. And in a sweep (well, not just the one but many more) disappeared the romantic meals of the hummingbirds (bees and other buzzers) and the Bulbuls…

kr

אני מניחה כי לגדיעה היו סיבות טובות (בכל-זאת החורף בפתח, ועימו סכנות רבות), אך לא יכול להיות לי אלא קצת עצוב, כשהגעגוע כבר מתחיל אל בעלי הכנף, ש-מן הסתם, נעלמו לבלי שוב… אם כי לפחות אני עדיין שומעת אותם בסביבה.

L

I assume this sever pruning had good reasons (after all winter is coming, and with it many dangers), but I can't help but be sad, longing for my winged friends, who obviously will never come back… At least I still hear them around.

L

נ.ב. עיצוב הדף לא נראה טוב על המסך שלי. החלטתי לפרסם כך, כי לא רציתי כפל תמונות.

P.S. This page doesn't look good on my screen. I published as is since I didn't want to double the pix. And isn't the Bulbul shot the worst of all? For more Oops! moments, click right here.

רגעי מחשבה | Thoughts·רגעי צילום | Pix Moments

Careful Design

L Weaves Words2 תגובות

תכנון קפדני

Outside a tall and wide building, housing a show room, a cafe and other offices, right at its' front, someone designed a haven of calm. Square areas, some overgrown. Others – ponds, in which fish roam. Right in the middle of an industrial/shopping zone. Maybe whenever I pass there the timing's wrong. I almost never see anyone relaxing, sitting down by the water, having a free thought. Yet I'm happy knowing it is all there, whenever I'm around.

L

kr

מחוץ לבניין גבוה ורחב, המכיל אולם תצוגה, בית קפה ושאר משרדיו, ממש בכניסה אליו, מישהו תכנן מקום של רוגע. אזורים ריבועיים, חלקם מגודלים פרא. אחרים – בריכות, בהן דגים שוחים. בדיוק באמצעו של אזור מסחרי/קניות. אולי תמיד עברתי שם בזמן הלא נכון. כמעט מעולם לא ראיתי שם מישהו נח, יושב ליד המים, חושב להנאתו. אך משמח אותי לדעת שכל זה נמצא, בכל פעם שאני מזדמנת לסביבה.

L

For more Careful ideas, visit the daily post photo chalenge.