רגעי עץ | Tree Moments

The Statue vs. The Real Thing

הפסל לעומת הדבר האמיתי

Lately I have been missing the Park (where I'd rather be), to which I couldn't get for some time now. Instead, I had to contend myself with a statue…

בזמן האחרון התגעגעתי אל הפארק (שם הייתי מעדיפה להיות), אליו לא הצלחתי להגיע כבר זמן-מה. במקומו, נאלצתי להסתפק בפסל…

Despite my lack of sympathy to flat statues (as long as it is a sculpture, why not celebrate its' bulk?), at least this one is more stylized then the previous ones, isn't it?

על אף היעדר חיבתי אל פסלים שטוחים (אם כבר מדובר בפסל, למה לא לחגוג את נפחו?), לפחות הפסל לעיל מסוגנן יותר מקודמיו, הלא כן?

L

I Don't Get It·רגעי עץ | Tree Moments

History

היסטוריה

One morning I found an article in one of the newspapers, which one could infer wasn't (!) all that earth shattering, seeing as it was hidden in one of the inner pages. But I don't know what I've done with the paper. I looked (and looked) for it, to check if I got it right, and couldn't find it. At some point I even thought it possible that I dreamed the whole thing (though probably not).
To the best of my memory the article announced that a new study proved the Eucalyptus tree changes its' environs.

But my first reaction? Well, that I remember well. That got phrased in words something like: Excuse me? What? Didn't we plant Eucalyptus trees in order to change the environs?
And in brackets – why waste funds/resources to study the clearly stated purpose?

Oh, well. Now we're getting into history. And… hhmmm… how shall I put it? I think I'll let Jane Austen say it. In her book – Northanger Abby, Austen put in one of her characters mouth the rather outrageous idea (which I won't quote fully):

To be at so much trouble in filling great volumes … only for the torment of little children, always struck me as a hard fate…

Unlike the character, that attributed the torment to learning how to read using history books, I was always tormented by the books as were. How is it that such fascinating dramatic stories were always written in such a boring unreadable language? At least unreadable by me. But I digressed.

However, who needs history books to refresh memory (or the Internet one cannot know who writes, how solid the facts, how accurate and/or how influenced by hidden agendas), when a stroll to the park reveals this sign:

(which says: Eucalyptus. Origin – Australia. Evergreen. Symbol to the swamp drying days and foresting from the 1920's through to the 50's. Leaves contain oils).

Although looking up the study itself made me think that I stumbled into the middle of a war…
One side cuts down trees (and is it possible the study was born of the need to justify the fact?); and the Bees side objects [saying the cutting down of these trees affects bees badly, L].

And I don't get it. If that one side is so concerned with the affect on the environment, how can they support this effect on it?

L


ובעברית:

היסטוריה –
באחד הבקרים גיליתי ידיעה באחד העיתונים, אשר ניתן היה להניח שהייתה מאד לא (!) מרעישה, היות ונחבאה באחד העמודים הפנימיים. אבל אני לא יודעת מה עשיתי בעיתון. חיפשתי, כדי לבדוק אם זכרתי נכון (וחיפשתי) ולא מצאתי. בשלב מסויים אף חשבתי כי יתכן שחלמתי הכל (אך כנראה שלא).
למיטב זיכרוני הידיעה בישרה כי מחקר חדש הוכיח שעץ האקליפטוס משנה את סביבתו.

אך תגובתי הראשונה? ובכן, את זו אני דווקא זוכרת היטב. וניסוחה היה משהו כמו:
סלי-חה? מה? האם לא נטענו אקליפטוסים כדי לשנות את הסביבה?
ובסוגריים – למה לבזבז כספים/משאבים כדי לחקור את המטרה אשר מראש הוצהרה?

נו, טוב. אז עכשיו אנחנו נכנסים אל ההיסטוריה. ו… המממ… איך אומר זאת? נראה לי שאניח דווקא לג'יין אוסטן לומר זאת. בספרה – נורת'האנגר אבּי, אוסטן שָׂמה בפי אחת מדמויותיה את הרעיון (השערורייתי למדי, אותו לא אתרגם בדיוק אלא אסכם):

תמיד נדמה היה לי [כך אומרת הדמות] שגורלם של כותבי ספרי היסטוריה רע ומר: להשקיע כל כך הרבה עבודה, כדי לכתוב ספרים כל כך חשובים, אך ורק על מנת לענות [מלשון עינוי!] ילדים קטנים.

וכאן אפרד מהדמות, אשר ייחסה את העינוי ללימוד קריאה דווקא, תוך שימוש בספרי היסטוריה, היות ואותי עינתה ההיסטוריה עצמה. כי איך זה, שסיפורים אשר יכולים להיות דרמתיים ומרתקים, נכתבו תמיד בלשון כל כך משעממת ובלתי ניתנת לקריאה? או, ליתר דיוק – לקריאתי-שלי. וזה, לדעתי, העינוי האמיתי. אם כי נדמה לי שסטיתי.

אבל מי צריך ספרי היסטוריה לרענון הזיכרון (או אינטרנט, שאי אפשר לדעת מי כותב, ו/או עד כמה נבדקו העובדות, עד כמה הללו מדוייקות ו/או מושפעות על-ידי אג'נדות חבויות), כאשר טיול אל הפארק מגלה את השלט הבא:

אם כי חיפוש המחקר עצמו הביא אותי לחשוב שיכול מאד להיות כי נקלעתי אל עיצומה של מלחמה…
צד אחד כורת עצים (והאם יתכן כי המחקר נולד מהצורך לתמוך בכריתה?); וצד הדבורים מתנגד.

ואני לא ממש מבינה. אם אותו צד אחד כל כך מוטרד מהשפעה על הסביבה, מאין התמיכה בכריתה המשפיעה על הסביבה?

L

נ.ב. גם אם קטונתי מלהבין את המלחמה הנ"ל, בכל זאת מדובר במקומותינו, מה עוד שהננו בדיוק בין ימי זיכרון לעצמאות. וגם האקליפטוס מהווה חלק מההיסטוריה שלנו פה…

רגעי עץ | Tree Moments·רגעי צילום | Pix Moments

A Chaos Through A (bus) Window

Around these parts, nothing seems to be more chaos-inducing than the first rain of the season. Somehow it always catches us by surprise, and traffic jams mushroom everywhere.
I don't know that this really was the first rain, though it was the first for me (since the last one) but I really loved how it effected the tree on the right. And the melting on the left? Well, that just looks chaotic, doesn't it? (Which is why I added, below, the 'before' snap).

כאוס מבעד לחלון (האוטובוס) – במחוזותינו, כידוע, אין דבר יותר מעודד ערבוביה ואי-סדר מהגשם הראשון. אשר תמיד, איכשהו, מפתיע ומצמיח פקקים כפטריות שלאחריו.
לא יודעת אם זה אכן היה הראשון בכלל, אם כי היה הראשון שלי בפרט (לאחר המלקוש). ואהבתי את השפעתו על העץ מימין (מאד לא אהבתי את הפחים באמצע, אך מה יכולתי לעשות?). ואפקט המחיקה שמשמאל? ובכן, זה פשוט נראה כאוטי, לא? (ולכן הוספתי את הצילום ש'לפני').

L

רגעי עץ | Tree Moments·רגעי צילום | Pix Moments

The Trunk of the Trunk

On an everyday street I passed I know not how many times, I happened to look up just when the sun shone an accidental light, and there it was.
The elephant peeping through the leaves.

החדק הבוקע מהגזע (מה שלא נשמע כל כך טוב כבאנגלית): ברחוב יום-יומי, בו הלכתי מי-יודע-כמה-פעמים, סתם כך הרמתי לפתע עין, בדיוק כאשר השמש שלחה אור מקרי. והנה, שם זה היה.
הפיל המציץ בין העלים.

L

אתגר צילום שבועי Weekly Photo Challenge Transmogrify

Former transmogrified trees in my collection: The Eye, The Man, Another Man (or Fish).

עצים משתנים קודמים מהאוסף שלי: העין, האיש, עוד איש (או דג).

המחוייך | With A Smile·רגעי צילום | Pix Moments

Double

כפול

Though (again) not the best of photos, I still like how this tree sends up two of its' limbs to hug between them two hazy clouds – the green and the purplish-pink.
Both clouds are treetops: the foliage foreground and the pinkish-purple of the flowery-treetop behind.

Framing
A Hug

About the following I guess some may think 'parasite', but both trees seemed to be doing very well at all the times I visited them. And I like how the one hugs the other and how they live together in harmony.

Hugging
Another Hug

L


ובעברית:

גם אם (שוב) תמונה לא משהו, בכל-זאת אני אוהבת בה את שני הענפים שהעץ שולח לחבק ביניהם שני עננים מעורפלים – הירוק והסגלגל-ורוד.
העננים הם, למעשה, שתי צמרות עצים – אחת של עלווה והורוד-סגול של פרחים.

מיסגור
חיבוק

לגבי העץ הבא, אני מניחה שיש שיחשבו 'טפיל'. אך שני העצים נדמו מלבלבים בכל אחת מהפעמים שביקרתי אותם. ואני אוהבת את חיבוק האחד את השני ואת ההרמוניה בה הם חיים.

חיבוק
עוד חיבוק

L

רגעי עץ | Tree Moments·רגעי צילום | Pix Moments

I Love Trees

אני אוהבת עצים

Whether fruit bearing, or blessedly shading when the sun is scorching – I simply love trees, even if I don't exactly go around hugging them (mainly because of other tree lovers, like ants, which I don't particularly like).

Though almost majestic in their way, one of the things I love most about trees is something totally different. And that is the fact that they will grow into the shape they will (as long as Man doesn't cut them down completely, which I don't like to think about).

But I must confess my heart-strings got tauten when I first saw the following one. It is obvious it has been through a lot. And yet – grow he did, does and will. And maybe there is a lesson in that…

The Laying Tree - 1st angle
The Laying Tree – 1st angle

 

The Laying Tree - 2nd angle
The Laying Tree – 2nd angle

 

The Laying Tree - 3rd angle
The Laying Tree – 3rd angle

But it is a bit more than just growing despite it all. Close to its' roots area I found this:

The Roots
At The Roots

I might have an overactive imagination, but this sometimes looks to me like a goat's head, and at others like a monkey's. Do you see it too?

L

Feel free to check out the previous interesting trees in Life's Moments – the Modern Cyclops, and the (Extra)Ordinary tree.


ובעברית:

בין אם עצי פרי, ובין אם מצלים ביום חמסין – אני פשוט אוהבת עצים, גם אם אני לא ממש מחבקת אותם עם זרועות וצווארים (וזאת בעיקר בגלל אוהבי עצים אחרים, אליהם אין לי חיבה מיוחדת, כמו נמלים).

על אף מלכותם, מה שאני אוהבת בעצים הוא משהו לגמרי אחר. העובדה שהם יצמחו כפי שהם רוצים (כל עוד האדם אינו גודע אותם, רעיון עליו אני ממש לא אוהבת לחשוב).

אם כי עליי להודות שרחמיי נכמרו כאשר רק פגשתי את העץ הזה. נראה ברור שעבר עליו הרבה. ובכל-זאת – צמוח צמח, צומח ויצמח.
ואולי יש כאן גם איזשהו לקח…

העץ השוכב מזווית אחת
העץ השוכב מזווית אחת

 

העץ השוכב מזווית שנייה
העץ השוכב מזווית שנייה

 

העץ השוכב מזווית שלישית
העץ השוכב מזווית שלישית

אך יש כאן קצת יותר מצמיחה למרות ועל אף. סמוך לשורשיו מצאתי:

שורשיו
ליד שורשיו

אולי הדמיון שלי פעיל מדי, אך לפעמים הבליטות נדמות לי כראש עז, ולעיתים כראש קוף. הנראה גם לעינייך?

L

למי שבא – העצים המעניינים הקודמים במסגרת רגעי חיים: הקיקלופ המודרני, והעץ ה(כמו) רגיל.

המחוייך | With A Smile·רגעי עץ | Tree Moments·רגעי צילום | Pix Moments

…Q: An Ordinary Tree

or an unfinished (nature-made) sculpture of a man?

גזע עץ רגיל? או פסל בלתי גמור (יציר-טבע) של גבר?

mantree2

 

kr

L

P.s., This looks a bit (extra)ordinary to me. What say you?

Previous tree The Modern Cyclops. Next The Laying Tree.

העץ הקודם הקיקלופ המודרני, הבא העץ השוכב.

ההזוי | The Surreal·רגעי עץ | Tree Moments·רגעי צילום | Pix Moments

The Modern Cyclops

הקיקלופ המודרני

 

kr

 

Amusing or disturbing?

משעשע או מטריד?

L

P.S. This kind of tree has bumps on its' trunk, some of which actually look like the human eye. Someone (whenever, I wouldn't know who or when) decided to inhance one with color. While I initially thought it amusing, I can see other aspects to it, and had to ask: what do you think/feel about it? Does it fall within, or does it cross, acceptable boundaries?

The next The (Extra)Ordinary Tree, and the Laying Tree.

העצים הבאים ה(כמו) רגיל והעץ השוכב