רגעי דעה | Opinions


לעברית, קליק פה.

Ted Bundy, November 1946 – 24 January 1989.
Serial murderer, rapist and necrophiliac.
Victims: admitted to 30. Unknown if that was it.
Sentenced to: death in the electric chair.

Jeffrey Dahmer, 21 May 1960 – 28 November 1994.
Serial murderer and sex offender.
Victims: 17.
Sentenced to: 15 life sentences, and another one later. Got killed in prison.

Charles Manson, 12 November 1934 – 19 November 2017.
Criminal. The leader of a cult whose members murdered 9 people. Criminal charge: Murder, Conspiracy.
Victims: 9 (+ 1 – one of the victims was pregnant).
Sentenced to: death. Converted to life in prison. Died in jail.

David Berkowitz (son of Sam), 1 June 1953.
Serial murderer.
Victims: 6 shot to death, wounded others.
Sentenced to: 6 life sentences in prison.

Dennis Rader, (the BTK murderer), 8 March 1945.
Serial murderer. What appalls me the most about this one is that he was married with children.
Victims: 10.
Sentenced to: 10 life sentences in prison without parole.

(While checking the worlds murderers, I found much worse than these. But I felt the above mentioned are the most known).

Any human being has innate rights. The first right (in my opinion and to my feeling) is the right to live, from the moment the person was born.
Still to my way of thinking and feeling, the sanctity of Life is so natural to human society that wants to live together, that Judaism, being the first monotheism in the world, recognized this right and adopted it as the highest of values.

And let us admit in full the simple fact – in order to live among any and all human societies, there have to be laws and order, for the better of the most. In which the sanctity of Life has existed thousands of years. And the heaviest penalties in human society (at least the modern one, I was always weak in history) are put on those who dare take other lives.

That is because there is no such right as the right to kill.
It seems that killing, murdering, taking another's life are against the law (other than in the defense of the self or others) world-wide (or that is how it should be).
In the day-to-day, the one stealing a Life for any reason confessed by him/her (or interpreted by others), deserves to be put on trial and bear the sentence.

I'll repeat – anyone alive has the right to live.
No one has any right to kill him or her.
(and I will add that to me, even a state has no right to sentence anyone to death, deplorable the crime as could be).

And politicians? The ones dependent on voters?
I'm sure none would be caught anywhere near the grave of any of the dregs of humanity above mentioned.
A visit at the grave of a murderer is an insult not only to the victims and their families, and the voters of that politician, but also to the entire humanity, that stands for life, organized by law.
Furthermore, going to a murderer's grave promotes more hate and murder.

But lo and behold, there seems to be someone that thinks murder is a human right… how surreal… and not many seem to think he is completely and utterly wrong.
But I do. Wrong. Utterly and completely.
He is wrong and insults victims, their families, his voters – humans that support Life (of which, I was happy to learn yesterday, about two million are re-thinking their vote. I had to calm down to be able to finish writing this post).
Shall I repeat again? With his deeds he promotes more murder and encourages hate.

But murder is murder, and it has no legitimate reason anywhere.
Murder is murder, whether by a psychopath, or out of hate or lust.
Murder is murder, and against not only the law but also the most natural right of any human – to live.
And finally – hate destroys from within and without. Only Love creates and builds, and only from Love peace will be born.

P.S. To be honest, I'll admit that the details at the beginning of this post I gathered from the Wikipedia. These murderers are so disgusting, that I didn't even try to verify anything.



טד באנדי, נובמבר 1946 – 24 לינואר 1989.
רוצח סדרתי, אנס ונקרופיל.
קורבנות: הודה ב-30 רציחות. לא ידוע אם בזה זה הסתכם.
עונשו: מוות בכיסא החשמלי.

ג'פרי דאהמר, 21 למאי 1960 – 28 לנובמבר 1994.
רוצח סדרתי ועבריין מין.
קורבנות: 17.
עונשו: חמישה עשר מאסרי עולם, ועוד אחד מאוחר יותר. נהרג בכלא.

צ'ארלס מאנסון, 12 בנובמבר 1934 – 19 לנובמבר 2017.
פושע. מנהיג כת, חבריה רצחו תשעה בני אדם. הורשע ברצח וקשירת קשר לרצח.
קורבנות: 9 (+ 1 – אחת מהנרצחות הייתה בהריון).
עונשו: גזר דין מוות. הומר למאסר עולם. מת בכלא.

דיוויד ברקוביץ (בנו של סם)*, 1 ליוני 1953.
רוצח סדרתי.
קורבנות: ירה למוות ב-6, פצע אחרים.
עונשו: שישה מאסרי עולם.
(* מצטערת, לא נראה כי תרגמו את הדף שלו ב-וויקי לעברית).

דניס ריידר (רוצח ה-BTK – ראשי תיבות של 'לקשור, לענות, להרוג'), 8 למרץ 1945.
רוצח סדרתי. המחריד מכל, לדעתי – נשוי ואב לילדים.
קורבנות: 10.
עונשו: עשרה מאסרי עולם, ללא שחרור מוקדם.

(בבדיקתי את הרוצחים של העולם, מצאתי נוראיים יותר מהנ"ל. אך לתחושתי, אלו המפורסמים שבהם).

לכל בן אנוש עומדות זכויות מלידה. הזכות הראשונה (בעיניי, לדעתי, לטעמי ולתחושתי) זו הזכות לחיות, מהרגע שהאדם נולד.
עדיין לדעתי ולתחושתי, קדושת החיים טבעית כל כך לחברה האנושית, הרוצה לחיות יחד, עד כי היהדות, מהיותה הדת המונותאיסטית הראשונה, זיהתה זכות זו ואימצה אותה כערך עליון.

ובואו נודה בפה מלא (או במקלדת מלאה, במקרה זה) בעובדה הפשוטה – כדי לחיות במסגרת של חברה אנושית, חייבים להתקיים חוקים וכללים, לטובת הכלל. בכלל זה – קדושת החיים מתקיימת זה אלפי שנים. והעונשים הכי כבדים בחברה האנושית (לפחות זו המודרנית, תמיד הייתי חלשה בהיסטוריה) מוטלים על מי שמעזים לגזול חיים של אחרים.

זאת היות ואין כזו זכות אנוש – הזכות להרוג.
נדמה לי שהרג, רצח, קטילת אדם אחר – נמצאים מחוץ לחוק (מלבד במקרים של הגנה עצמית והגנת אחרים) בכל העולם (או שכך זה צריך להיות).
בחיי היום-יום הגונב חיי אדם, מכל סיבה בה ייתרץ בעצמו את מעשיו (או ימציאו לו), ראוי לעמוד לדין ולשאת בעונשו.

אחזור שנית – כל מי שחי זכאי לחיות.
אף אחד אינו זכאי להרוג אותו, או אותה.
(ואוסיף כי בעיניי, לדעתי, לטעמי ולתחושתי – גם למדינה אין זכות לגזור דין מוות על פושע, מחריד ככל שיהיה).

ופוליטיקאים? התלויים במצביעים? אני משוכנעת כי אף אחד מהם לא היה נתפס בשום קרבה אל קברי חלאות האנושות המוזכרות לעיל.
הרי ביקור בקברו של רוצח מהווה עלבון לא רק לקורבנות הרוצח ובני משפחותיהם, ולמצביעים לאותו פוליטיקאי, אלא גם עלבון לאנושות, הדוגלת בחיים, מאורגנים בחוקים.
יתרה מכך – העליה אל קברו של רוצח מקדמת רצח ומעוֹדדת שנאה.

אבל הפלא ופלא, נדמה כי יש מישהו, הסבור כי רצח מהווה זכות… כמה הזוי… ולא רבים חושבים כי הוא טועה לגמרי ולחלוטין.
אך אני חושבת כך. הוא טועה. לגמרי ולחלוטין.
הוא טועה ומעליב קורבנות, בני משפחתם, ומי מהמצביעים לו – בני אנוש הדוגלים בחיים (שמחתי לגלות אתמול שכשני מיליון כבר מחשבים הצבעתם מחדש. נאלצתי להירגע לפני שהצלחתי לסיים לכתוב את הפוסט הזה).
שאזכיר שוב? הוא מעודד במעשיו לרצוח ולשנוא עוד.

אבל רצח זה רצח, אין לו שום סיבה לגיטימית בשום מקום.
רצח זה רצח, בין אם מפסיכופתיה או משנאה, או מתאווה.
רצח זה רצח, ונוגד לא רק את החוק, אלא גם את הזכות הטבעית ביותר של האדם באשר הוא – הזכות לחיות.
ולסיכום – השנאה הורסת מבפנים ומבחוץ. רק האהבה יוצרת ובונה, ורק ממנה יוולד שלום.

נ.ב. למען גילוי נאות אודה כי את הנתונים בתחילת הפוסט אספתי ב-וויקיפדיה. הרוצחים הללו כל כך מבחילים, עד כי כלל לא ניסיתי לאמת את הפרטים במקומות אחרים.