Statistics, Traffic and in between

סטטיסטיקות, תנועה, ומה שביניהן

So what did we have here so far? A blog in a new environment (for the past 6 months), with seemingly no practical way of finding readers of the kind this blogger was used to.
What's going on now is another of the free WordPress Courses, which is partly the reason I'm active once again.
And I have to say that (not just this time, but especially now) I'm learning a lot!
(By the way not the new Theme. That happened simply because, finally, one was launched that suites more of my blogging/Internet ideas than any of the rest, even if not by one hundred percent. Any comments/enlightenments on this are welcome).

And during this course (Blogging201, class of July 2015) an idea came up: to take note of statistics and be helped by them to encourage traffic within the blog.
In itself – not entirely a new idea and then again – not a bad one. But the way…
Which makes me think about the age-old conflict –

Is the blogger blogging to satisfy him(her) self or the readers?

To my own mind (which obligates no one but me), I think bloggers can be divided (roughly) into two main types. The one aiming at popularity; and the one looking for self-expression.
To me they're both good and well, while both carry (like anything and anyone else) advantages and disadvantages. I'll try to briefly sketch my thoughts on this issue.

The seeking popularity may find it, which brings more readers, therefore – more people are exposed to what the blogger has to say. That to me is a positive aspect. Another aspect may be the shunning of what the blogger deems unpopular. And that's kind of shutting the bloggers' own mouth (or keyboard).

The seeking self-expression might feel more free to express ones' self, but what use is it when having two and a half readers? After all we are all here to read and be read as well…

As for my own blogging self, I don't really see me as belonging to any of the types I just defined, seeing as on the one hand I'm not totally oblivious to stats, but on the other – I won't exactly let them dictate to me what to blog about or when to do so.

On the third hand (which I sometimes wish I had), I like the Related Posts feature I just activated, even if my blog has but a few posts to choose from (yet) and the features' logic may be somewhat strange at times.

To sum all this up, it reminded me of one of Aesop's fables that I find both amusing and relevant:

A woman owned a hen that laid an egg every morning. Since the hen's eggs were of excellent quality, they sold for a good price. So, at one point, the woman thought to herself, "if I double my hen's allowance of barley, she'll lay twice a day". Therefore she put her plan to work, and the hen became so fat and contented that it stopped laying altogether.

The moral – Relying on statistics does not always produce results…

L

Ok, these have been my thoughts and opinion on the subject. Care to discuss?

---

ובעברית

אז מה היה לנו כאן? (פלגים, פלטינות? רגולז', ברקס? לא ממש. זה [אולי] לפוסט אחר). מה שהיה הוא בלוג בסביבה זרה (בחצי שנה האחרונה), ללא דרך מעשית למצוא קוראים מהסוג שהבלוגרית הזו רגילה בהם.
ומה שיש כרגע הוא עוד אחת מסדנאות החינם של הוורדפרס, שקצת בגללה חזרתי לפעילות (אם כי לא רק).
וחייבת לציין ש(לא רק הפעם, אך בעיקר הפעם) אני לומדת המון.
(אגב, לא עניין שינוי ערכת עיצוב הבלוג. זה קרה בגלל שסוף-סוף הופצה אחת שיותר מתאימה לרעיונות הבלוגיים/אינטרנטיים שלי מאשר כל השאר, אם כי גם זו אינה מתאימה בכל מאת האחוזים. וכל הערות/הארות קוראים בעניין יתקבלו בברכה. כמו למשל, האם זו רק אני או שזה באמת מפריע שהקישורים באדום במקום הכחול האינטרנטי הרגיל?).

והנה, במסגרת הסדנא עלה הרעיון להתייחס לסטטס', ולהיעזר בהן לעודד תנועה בתוך הבלוג עצמו.
כשלעצמו – הרעיון מצד אחד לא חדש, ומצד שני לא רע. אם כי הדרך…
מה שמביא אותי לחשוב על הקונפליקט עתיק היומין –

האם הבלוגר מבלגר כדי לספק קהל או את עצמו?

לעניות דעתי האישית (שאינה מחייבת איש מלבדי!), אפשר לחלק את הבלוגרים (די בגסות) לשני סוגים. האחד – זה המחפש את הפופולריות; השני – זה המחפש להתבטא.
שניהם טובים בעיניי ולשניהם יתרונות (בצד חסרונות, כמובן, כמו לכל דבר ועניין אחרים). אנסה לסקור את מחשבותיי בנושא בקצרה.

המחפש פופולריות יכול למצוא אותה, מה שיביא יותר קוראים, כלומר – יותר בני אנוש החשופים לדעותיו ורעיונותיו. זה הפן הטוב והחיובי בעיניי. הפן השני – המחפש פופולריות יכול לוותר על התבטאויות כאלה ואחרות, שלדעתו יפגמו בפופולריות שלו. וזה קצת כמו לסתום לעצמו את הפה (או המקלדת).

המחפש להתבטא יכול להרגיש יותר חופשי מבחינת הביטוי, אבל מה עשה בזה אם קוראים אותו שניים וחצי אנשים? והרי כולנו כאן כדי לקרוא ולהיקרא גם יחד…

כלשעצמי, אני לא ממש רואה אותי משתייכת לשתי הקבוצות שהגדרתי הרגע, היות ואני לא ממש אדישה לחלוטין לסטטס' מצד אחד ומצד שני גם לא אניח להן להכתיב לי מה להעלות לבלוג או מתי לעשות זאת.

מצד שלישי, מוצא חן בעיניי הכלי שהפעלתי, הבורר בין הפוסטים הקיימים את אלו הקשורים לזה החדש, גם אם אין לו מספיק פוסטים לבחור ביניהם (עדיין) וגם אם ההיגיון לעיתים לא הכי ברור (והרי מי כמוני תבין הגיון מעוות?).

לסיכום, נזכרתי באחד ממשלי איזופוס שדי משעשע אותי ודי רלוונטי:

לאישה אחת הייתה תרנגולת, שהטילה בכל יום ביצה. הביצים היו באיכות כה מעולה עד כי נמכרו בכסף טוב.
באיזשהו שלב האישה חשבה – אם אכפיל לתרנגולת שלי את מנת המזון, היא תטיל פעמיים ביום. ושתי ביצים תימכרנה בפי שתיים מהאחת.
חשבה ועשתה.
התרנגולת השמינה והייתה כל כך מרוצה עד כי הפסיקה להטיל בכלל.

והנמשל – להתבסס על סטטיסטיקות לא תמיד מניב תוצאות…

L