רגעי צילום | Pix Moments

A Splash of Color – Thank You WPC Participants

מתז של צבע – תודה למשתתפי האתגרים

לעברית, קליק פה.

It was a cold morning (at 9:08) on the 2nd of January this year, when I managed to snap this shot. White-Throated Kingfishers are usually so quick to take flight, that I was thrilled to find this one resting for a moment right next to a statue that I could hide behind and take the photo. It was cloudy, so everything around seemed dull, muted and sort of grayish. Which at that moment seemed to be there just to enhance this sudden splash of color.

The Weekly Photo Challenge of that week was Growth, and (in hind sight – rather naively) I posted this shot along with the hope that my photo collection (especially of the Winged creatures I like so much) will grow and improve with time.

Without the Photo Challenge it would not have grown to this day. And by the Photo Challenge I don't mean just the Daily Post posting the actual challenge, but mainly all bloggers participating, allowing everyone else to view their talent, eye, surroundings and so much more.

The last All-Time Favorites WPC (which I never thought would be posted) made me go over all my collection, and this stood out, making me think that Life can sometimes be dull, muted and sort of grayish, and all of a sudden a WPC would come up and a participant would splash a color and make me smile.

Thank you Photo Challenge participants. You have all been my teachers at one time or another, and I fully appreciate it.
L


ובעברית:

בבוקר קר (ב-9:08), בשני לינואר השנה, הצלחתי לצלם את התמונה הזו. שלדגים כל כך מהירים להתעופף עד כי התרגשתי למצוא את השלדג הזה נח לרגע ממש ליד פסל, מאחוריו יכולתי להתחבא כדי לצלם. היה מעונן, כך שהכל נדמה חדגוני, מעומעם וכמעט אפרפר. אך באותו רגע חשבתי שזה כך כדי להדגיש את מתז הצבע.

אתגר הצילום לאותו שבוע היה 'צמיחה'. והעליתי את הצילום הזה (במבט לאחור – די בנאיביות) יחד עם התקווה כי אוסף הצילומים שלי (בעיקר של המכונפים האהובים עלי) יצמח וישתפר עם הזמן.

ללא האתגר השבועי, האוסף לא היה מגיע לגודלו היום. ובהתייחסי אל האתגר, אני לא מתכוונת רק אל העלאתו אל בלוג הבית, אלא בעיקר אל המשתתפים בו, אשר הרשו לכל אחד אחר הצצה אל כשרונם, העין שלהם, סביבתם וכל כך הרבה יותר.

אתגר הצילום האחרון (אשר לתומי, לא חשבתי כי אי פעם יעלה) – הצילום החביב ביותר – הביא אותי לעבור על כל האוסף וצילום זה בלט. גרם לי לחשוב כי החיים עצמם יכולים להיות חדגוניים, עמומים ואפרוריים. ולפתע אתגר חדש היה מפציע ומשתתף כזה או אחר היה מתיז צבע ומעלה חיוך.

לכן העליתי את הפוסט הזה, כדי להודות למשתתפי האתגרים, היות ומכל מלמדיי השכלתי ורציתי להביע את הערכתי להם.
L

רגעי דעה | Opinions

Lines

קווים | Lines

לעברית, קליק פה.

And some more lines:
Just like that, without any advance warning, the Daily Post announced its' closing.

When I first joined the WordPress, there were several options to (well, sort of) post an invitation to other bloggers to stop by and visit a post. These options gradually dwindled to three. One of which is aimed more at new bloggers. Therefore only two could suit this blog. Lately I've been inviting other bloggers to my own blog only via the Weekly Photo Challenge.
The last of which will come up this week.
Before it does, I have no clue if I'll participate.

Whether I do or don't, on the one hand – I have no real basis of complaint.
The WordPress is aimed at tens of millions of bloggers. Therefore, some inside-initiated activities (such as forums) and a following mechanism based on some sort of personal messaging system are simply inapplicable.
The Following system, which the planners of this platform managed to think of, is the Reader.

On the other hand – the Reader never seemed to me as especially effective. Bloggers tend to follow so many blogs that their Reader is inundated, which in turn seems as an encouragement to miss this post or the other. Especially, also, if a blogger didn't post exactly at the time the follower checks their Reader (or around that time).

In my case – with only one local reader and over sixty others, some of which are inactive blogs, others tend to miss posts, and with no place left to invite others here, I'm not convinced there's much point for me to go on.

Besides, stopping the activities of the Daily Post seems to me the sure way towards gradually stopping WordPress in its' entirety.
With no inside-initiated activities to encourage traffic, only the established groups around one or more bloggers will survive.
With no inside-initiated activities to encourage traffic, new/future bloggers won't manage to find anything, even these established bloggers' activities.
With no inside-initiated activities to encourage traffic,natural fallout of veteran bloggers will gradually diminish even the activities of these established bloggers.

And all that's left for me to add is –

What a shame.

L


ובעברית:

ושורות:
ככה סתם וללא כל התרעה מראש, בלוג הבית הודיע פתאום על סגירת שעריו בסוף החודש.

כאשר הצטרפתי אל ה-WP לראשונה, היו מספר אפשרויות אותן ראיתי כמעיין פורום הבלוגיה, כלומר – מקום בו אפשר להזמין בלוגרים אחרים לביקור-הצצה. אפשרויות אלו הלכו והצטמצמו אל שלוש. אחת מהן נועדה לבלוגים חדשים. לכן שתיים מהן בלבד יכולות היו להתאים לי. לאחרונה נעזרתי רק ב'אתגר הצילום השבועי'.
האחרון שבהם יעלה ביום חמישי.
בטרם יעלה ממש, אין לי מושג אם אשתתף.

בין אם כן ובין אם לאו, מצד אחד – אין לי כל יסוד אמיתי לטענה.
ה-WP נועד לעשרות מיליוני משתמשים. לכן, גם פעילויות יזומות פנים-מערכתיות אחרות (כגון פורומים למיניהם) וגם שיטת מעקב/מנוי מבוססת מסר אישי (כזה או אחר) פשוט לא ישימים.
שיטת המעקב, עליה הצליחו לחשוב המתכננים של הפלטפורמה, זו שיטת ה'קורא'.

מצד שני – ה'קורא' מעולם לא נראה לי יעיל במיוחד. אנשים עוקבים אחרי כל כך הרבה בלוגים עד כי ה'קורא' שלהם מוצף, מה שתמיד נדמה לי כמעודד החמצה של פוסטים יחידים. במיוחד אם בלוגר זה או אחר לא קלע בול אל השעה בה המנוי/עוקב בודק את ה'קורא'.

ובמקרה שלי – עם מנוי ישראלי יחיד ועוד כשישים ומשהו מנויים אחרים, מהם בלוגים בלתי פעילים ומהם כאלו שבעיקר מחמיצים, וללא כל מקום להזמין אחרים, אני לא משוכנעת שיש לי טעם להמשיך.

מלבד זאת, הפסקת הפעילות של בלוג הבית נראית לי כדרך המלך אל השבתה הדרגתית של ה-WP בכללותו.
בהיעדר גורם פנים-מערכתי לעידוד תנועה, תשרודנה רק קבוצות סגורות של פעילויות יזומות של בלוגרים מסוימים.
בהיעדר גורם פנים-מערכתי לעידוד תנועה, בלוגרים חדשים/עתידיים, לא יצליחו למצוא דבר, גם לא את פעילויות הבלוגרים הנ"ל.
בהיעדר גורם פנים-מערכתי לעידוד תנועה, נשירה טבעית של בלוגרים ותיקים תצמצם בהדרגה גם את פעילויות אותם בלוגרים.

וכל שנותר לי להוסיף זה –

כמה חֲבָל.

L

רגעי צילום | Pix Moments

Street Art

I'd have thought it unlikely to come across a tree stump turned into a work of art… that is, until I came across it

אומנות רחוב – הייתי אומרת שלא סביר שאתקל בגדם עץ שהפך ליצירת אומנות… כלומר – עד שנתקלתי בזה

I'd have thought it unlikely to come across Street Art in an enclosed shopping mall… that is, until I came across it

הייתי אומרת שלא סביר שאתקל באומנות רחוב בקניון סגור… כלומר – עד שנתקלתי בזה

With street Street Art one doesn't usually get a reflection like this…

באומנות רחוב ברחוב בדרך כלל אין השתקפות כזו…

L

רגעי טבע | Nature Moments

Shades of Goose

גוונים של אווז

אין לי מושג איזה אווז זה | I have no idea what goose this is

אף לא למה נדמה לי המלכותי מכולם | nor why it seems to me the most regal of all

אך ככולם – גם הם שומרים על האפרוחים | but like all, they too guard their young

(ונאמר כי יתכן שהללו אווזים אפורים | And I'm told these might be Greylag Geese)

L

Whenever Life feels too much to me, whatever the reason, I try to find time to walk to the park. Something there always manages to make me Smile. Like these geese.

רגעי עץ | Tree Moments

The Statue vs. The Real Thing

הפסל לעומת הדבר האמיתי

Lately I have been missing the Park (where I'd rather be), to which I couldn't get for some time now. Instead, I had to contend myself with a statue…

בזמן האחרון התגעגעתי אל הפארק (שם הייתי מעדיפה להיות), אליו לא הצלחתי להגיע כבר זמן-מה. במקומו, נאלצתי להסתפק בפסל…

Despite my lack of sympathy to flat statues (as long as it is a sculpture, why not celebrate its' bulk?), at least this one is more stylized then the previous ones, isn't it?

על אף היעדר חיבתי אל פסלים שטוחים (אם כבר מדובר בפסל, למה לא לחגוג את נפחו?), לפחות הפסל לעיל מסוגנן יותר מקודמיו, הלא כן?

L

רגעי טבע | Nature Moments

Morning Workout

התעמלות בוקר – תחילה, עמוד על שתי רגליך | First, stand on both feet

בהמשך – עמוד על רגל אחת | Then stand on one of your feet

לסיום – תרגיל בגמישות | Finish with an elasticity drill

בוקר טוב עולם | Good morning world
L

These two black swans made me Smile, hope they do the same to you.
Thanks for stopping by.

רגעי עץ | Tree Moments

A Tree – the Other Version

עץ – הגרסא האחרת

My apologies, I couldn't find details, as in if this is a real tree or what… But as I like Trees, this unusual one, in the middle of a tall building, caught my eye.

מצטערת, לא הצלחתי למצוא פרטים, כגון האם העץ אמיתי או לא… אך היות וחובבת עצים אני, העץ הבלתי רגיל הזה, באמצע בניין גבוה, קלט את עיני.

L

Variations on a Theme

רגעי טבע | Nature Moments

הקטנים | The Little Ones

A half successful tour of the park produced a couple of results. First,

סיבוב חצי מוצלח בפארק הניב שתי תוצאות. ראשית,

הכניסי תחת כנפך | I've got you under my, well… wing

At these occasions, I am really sorry not to have better equipment. I didn't want to worry the goose, therefore I didn't dare get too close, or linger when I was noticed. Yet I had to share because I never met Beloved gosling protected by parent wings.

בהזדמנויות כאלו, אני ממש מצטערת שאין לי ציוד טוב יותר. לא רציתי להדאיג את היאורית, לכן לא העזתי להתקרב מדי או להתמהמה, ברגע שהפנתה ראשה וקלטה אותי. ובכל-זאת הייתי חייבת לשתף כי מעולם לא נתקלתי באפרוחים המוגנים בכנפיי ההורה.

L

אל החצי השני, קליק פה | For the second half, click here

הקצרים | Short Moments

When the Rest of the World Sleeps

When the rest of the world sleeps
one can hear any thought
clear in its' silence

when the rest of the world sleeps
one can flow with the consciousness
free in its' darkness

when the rest of the world sleeps
the night moves around,
wraps and caresses
in a silvery light, drips
a bit of its' wisdom
on anyone awake,
and willing to listen

L

כאשר שאר העולם ישֵן

כאשר שאר העולם ישֵן
אפשר לשמוע את המחשבה
צלולה בָּשקט שלו

כאשר שאר העולם ישֵן
אפשר לזרום עם התודעה
החופשיה בחשכה שלו

כאשר שאר העולם ישֵן
הלילה נע סביב,
עוטף ומלטף
בְּאור כסוף, מטפטף
מעט מחוכמתו
על כל מי שעֵר,
ומוכן לשמוע אותו

L