Following my first encounter with these I was helped to identify (and since then I verified it on line) that these indeed are Swan Geese (though I would have been better off without the recipes bombardment…). When I next visited I was happy to see all four still there.

לאחר המפגש הראשון שלי עם אלו, עזרו לי לזהות (ומאז אף הצלחתי לוודא ברשת) שזה אכן אווז ברבורי (אם כי הייתי מעדיפה ללא מתקפת המתכונים שספגתי…). בפעם הבאה שביקרתי, שמחתי לראות שכל הארבעה עדיין שם.

These geese are new to me and still manage to raise my curiosity, but I'm not sure whether I will like them or not, eventually. So far I find them rather peculiar (though 'peculiar' is not necessarily 'dangerous' or 'contagious').

הללו אווזים חדשים לי ועדיין מצליחים לסקרן אותי, אבל לא ברור לי אם ימצאו חן בעיניי או לא, בסופו של דבר. בינתיים אני מוצאת אותם מוזרים למדי (למרות ש'מוזר' לא בהכרח 'מסוכן', או 'מדבק').

And there, even on my third visit I found them. Though this time not together as the preceding two meets. And I wondered – why?
(maybe the above awoke early and chose not to disturb the others lying in? Or perhaps these appoint sentinels and keep rounds?)

והנה, גם בביקור השלישי מצאתי אותם. אם כי הפעם, לא יחד כפי שהיו בפעמיים הקודמות. ותהיתי – למה?
(אולי הלעיל התעורר מוקדם ובחר שלא להפריע ללהלן להמשיך בתנומה? או שמא הללו ממנים שומר-תורן וקובעים משמרות?)

Yesterday I went to look for them again. I thought to use the new daylight saving time to go out at the crack of dawn (which isn't so early now). But I haven't yet fallen into that bad habit, so (naturally) I was late and (of course) dawn stood me up. Went on and rose without me. And clearly, goes without mention, that by the time I reached the park, the sun was already at a challenging hight – both to photographic-angle, and the human eye (obviously).
Still I was a bit disappointed to discover them yet apart.

אתמול יצאתי לחפש אותם שוב. חשבתי לנצל את שעון הקיץ כדי לצאת עם שחר (שלא כל כך מוקדם עכשיו). אבל עדיין לא פיתחתי את ההרגל המגונה הזה, כך שאיחרתי (כמובן) ושחר הבריז (מן הסתם). זרח והפציע בלעדיי. ועוד ברור ומובן מאליו שעד שהגעתי אל הפארק השמש כבר הייתה בזווית מאתגרת גם צילום וגם עין-אנוש (איך לא?).
בכל-זאת, התאכזבתי מעט לגלות אותם עדיין בנפרד.

Well, Time and I have always been at odds, no wonder it still messes my thought and logic. After all, if I wanted to find them in different positions, I should have gone later, not earlier!
Lesson to self – no point going out at the crack of dawn, nothing good will come of it…

נו, 'זמן' ואני תמיד היינו מסוכסכים, לא פלא שזה עדיין ממשיך לשבש לי מחשבה והיגיון. הרי אם רציתי לתפוס את האווזים בתנוחות אחרות, היה עלי לאחר, לא להקדים!
לקח לעצמי – אין טעם לצאת עם שחר, שום דבר טוב לא ייצא מזה…

L

PS for the previous post: I went over the Kingfisher bank and was happy to find the digging over, and that there are three more tunnels (two on the left and another to the right of the new one), and that there does not seem to be any damage done by the last rains 🙂

נ.ב. לפוסט הקודם: עברתי שוב על-פני גדת השלדגים ושמחתי לגלות שחפירת המנהרה הסתיימה, שיש עוד שלוש כאלו (שתיים משמאל ועוד אחת מימין לחדשה), ושלא נראה שום נזק מהגשמים האחרונים 🙂