תגית: Photo

רגעי צילום | Pix Moments

ללא כותרת | Title-less

L Weaves Words6 תגובות

During the last month I remembered that in my youth I used to experiment with different photographing options. Which is probably why on last Wednesday, when I found a few leisure moments, I fooled around (or went Crazy) a bit with the camera.
As of now, I still haven't found the right title. However, these are the results:

בחודש שעבר נזכרתי כי בצעירותי נהגתי להתנסות בצילומים שונים ומשונים. לכן (ככל הנראה), כאשר ביום רביעי האחרון (יום העצמאות במחוזותינו) מצאתי אי-אילו רגעי פנאי, השתעשעתי ( או השתגעתי) מעט עם המצלמה.
נכון לרגעי כתיבת מילים אלו, עדיין לא מצאתי את הכותרת המתאימה. אבל-ברם-אולם, הנה התוצאות:

גירסא א' | Version A

וגירסא ב' | and Version B

If you don't think this worthy, no problem. Ignore it and I won't mind. But if you do, I would like to know: which version do you like better – A or B? And there is no need to explain (!), unless you want to.
Also, if you have an idea for a title, I'd like to know that too.

אם לא נראה לך ראוי, אין בעיה. היעדר כל תגובה לא יעליב אותי. אבל אם כן, אשמח לדעת: איזו גירסא נראית לך יותר, א' או ב'? ואין שום צורך לפרט (!), אלא אם זה רצונך.
במקביל, אם יש לך רעיון לכותרת – גם לזו אשמח.

L

PS, If you don't need an explanation, feel free to skip the following. If you do, this is it:
I have a coffee-table that is made of black painted metal (the stripe in the photo), its' (upper, in this case) surface – gray glass (in A – under the stripe; B – to its' left). On the surface I stood an Old ring on its' side. I found out it reflected in the surface. A is the version I actually photographed. B is the version I flipped the photo on its' side.

נ.ב. מי שלא זקוק להסבר, מוזמן לדלג על חלק זה. מי ש-כן – בבקשה:
יש לי שולחן סלון נמוך שנוצר ממתכת צבועה בשחור (הפס בתמונה), משטחו (העליון במקרה הזה) – זכוכית אפורה (ב-א' – מתחת לפס; ב-ב' – לשמאלו). על המשטח העמדתי טבעת ישנה על צידה. גיליתי כי הטבעת משתקפת במשטח השולחן. א' זו הגירסא שממש צילמתי. ב' זו הגירסא בה הפכתי את התמונה על צידה.

-0-

A later addition – it seems we all agree that version A is better. That was also my gut instinct, but only reading @tastymountaingoodness's comment I understood why.
Still considering title options.

תוספת מאוחרת – נדמה שהגענו להסכמה שגירסא א' עדיפה. זו גם הייתה תחושת הבטן שלי, אך רק לקריאת התגובה של tastymountaingoodness הבנתי למה.
עדיין שוקלת אפשרויות לכותרת.

I Don't Get It·בחיוך | With A Smile

הבניין המוזר | The Weird Building

L Weaves Words6 תגובות

Walking along a street interests me a little less than a walk in the park, seeing as the street is mostly business-like. One has to go from here the there, for a certain purpose, and come back. Along the way, one has to be careful crossing streets and of other dangers.
A walk in the park can be full of interest (animal, plant, inanimate) and one does not have to be too careful.

And yet, even a street can interest (me). Like in the case of the weirdest building I know:

הליכת רחוב מעניינת אותי מעט פחות מההליכה בפארק, היות והרחוב ענייני בעיקר. יש להגיע מפה לשם, לצורך כזה או אחר, ולחזור. על הדרך, יש גם להיזהר בחציית כבישים ומעוד סכנות.
הליכה בפארק יכולה להיות מוצפת עניין (חי, צומח, דומם) ולא חייבים להיזהר מדי.

ובכל-זאת, גם הרחוב יכול לעניין (אותי). כמו במקרה של הבניין המוזר ביותר שאני מכירה:

I still have not managed to understand whether the building of this edifice has finished, or not?

עוד לא הצלחתי להבין אם הבנייה של הבניין הזה הסתיימה, או שלא?

Though it might be that the (seemingly endless) building in the front has to do with another thing altogether. However, as long as this one goes, here's another angle:

אם כי יתכן כי הבנייה (הנצחית, כפי הנדמה) בחזית קשורה למבנה לגמרי אחר. אך כל עוד עסקינן במבנה הקיים, מזווית אחרת:

ובתקריב-מה | and in somewhat of a close-up

Of course, here too there is room for regret. In my own opinion, any human being is prone to think there is plenty of time. And if one has not yet done something (like, in this instance – I haven't got to the other side of this building, and/or even found out how to get there), it is not too bad. There's always the next time.
Until suddenly the order was issued way back when (a few weeks ago), that we can't leave our immediate surroundings. And thus severed in one fell swoop all the next times, till further notice…

כמובן, גם כאן יש מקום לחרטה. לדעתי, כל בן-אנוש תמיד חושב שיש זמן בשפע. ואם לא הספקנו משהו (כמו במקרה הזה – עוד לא הצלחתי להגיע אל צדו השני של הבניין, ו/או לגלות איך בכלל מגיעים לשם), לא נורא. בפעם הבאה.
עד שלפתע יצאה ההודעה אי-אז (לפני שבועות ספורים), שאין יותר להתרחק ממקומנו המיידי. ובכך קטעה בחטף את כל הפעמים הבאות, עד להודעה חדשה…

מחכה בקוצר רוח לפעם הבאה | Can hardly wait till the next time
L

Discover Prompts – Street

I Don't Get It·בחיוך | With A Smile

הבניין המסוּבב | The Twisted Building

L Weaves Words2 תגובות
מראה מעיר אחרת | Seen from another city

I've heard this building described as nice, beautiful, gorgeous, stunning, lovely, amazing. I didn't argue with it then, I still don't now, and never will – each to his/her own taste.

שמעתי את הבניין הזה מתואר כ-נאה, יפהפה, נהדר, מהמם, מקסים, מדהים. לא התווכחתי אז, עדיין לא עכשיו, ולעד לא אתווכח על טעם וריח.

But for me? Should I want to be nice, I'd say this building is dancing. Otherwise, I'll say it looks drunk.

אך מצדי? אם ארצה להיות נחמדה, אוֹמַר שהבניין הזה רוקד. אם לא, אומר שנראה לי שיכור.

That's because in any case (to my great sorrow), each time I saw this building I got dizzy…

וזאת מפני שבכל מקרה (לצערי הגדול-עצום-ורב), בכל פעם שראיתי את הבניין הזה, חטפתי סחרחורת…

(strange and weird – up to this building, it always happened to me while up and looking down, never down looking up. But there's always a first).

(מוזר ומשונה – עד אל הבניין הזה, זה תמיד קרה לי כאשר למעלה ומביטה מטה, מעולם לא מלמטה במבט מעלה. אך תמיד יש פעם ראשונה).

מראה מעיר שלישית | Seen from a third city
מראה מעיר שלישית | Seen from a third city

And how do you like the building?
L

ואיך בניין זה נראה לך?
L

P.S. this building stands 53 stories tall. Just last week I read someplace there are plans to build a new one, not too far from this, but to 120 stories tall. And I have to wonder… why?

נ.ב. הבניין הזה בגובה 53 קומות. רק בשבוע שעבר קראתי במקום כלשהו כי מתוכנן בניין חדש, לא כל כך רחוק, בן 120 קומות. ואני חייבת לתהות… למה?

בחיוך | With A Smile·רגעי טבע | Nature Moments

אלימות | Violence

L Weaves Words2 תגובות

This is the second time this season that I arrive at the park and meet violence.

פעם שנייה העונה שאני מגיעה אל הפארק ופוגשת אלימות.

This time not against me, unlike the last time (when a couple of Egyptian Geese nearly attacked me). I didn't catch the Cormorant's beak snapping at the too-close Heron. And does it surprise anyone else that it was the Heron, delicate and slender, that won? And is it a sign of things to come?

הפעם, לא כנגדי, שלא כבפעם הקודמת (בה שתי יאוריות כמעט תקפו אותי). לא תפסתי את הקורמורן מנסה לנגוס באנפה הקרובה-מדי. והאם זה מפתיע עוד מישהו שדווקא האנפה, העדינה והדקיקה, ניצחה? והאם זה אות לבאות?

Well, I haven't seen a gray Heron since November 2017… so I got a bit carried away with the first.

ובכן, אנפה אפורה לא ראיתי מנובמבר 2017… לכן קצת נסחפתי עם הראשונה.

והשנייה התעופפה להצטרף אל הלבנית | And the second flew to join the Egret

באיחול יום טוב לכולם | Wishing a good day to everyone
L

בחיוך | With A Smile

The Roof Cat and her Mysteries

L Weaves Words2 תגובות

לעברית, קליק פה.

From the very first glance I hurried to document. And went on ever since: a good place to nap…

a wonderful camouflage for the hunter…

But I didn't manage to document her investigation of, and her lounging on, the roof itself, seeming to think – 'all this is mine…'.
In all my enthusiasm I totally forgot cats do not really like to be looked at. And this one is funny in this aspect. This mystery (what does she do there? A mystery that puzzled me since the first photo) I managed to solve. This is what she does: she sits and stares at this window or that, trying to hypnotize whoever lives behind it to feed her. But apparently she does not like it when one is looking back at her.
So, lately, whenever she catches the crazy woman, she vanishes. 'Crazy' to her because not only did I not get hypnotized into feeding her (how could I? Not my roof, not for me to drop things on it, especially when I have no access to clean up after her), but also with this weird black box, with the silver cylinder popping out, attached to my hand (read – camera).

So, this mystery solved (meaning – why has she stopped inspecting and resting on the roof. And, of course, I stopped burdening her with my glances), another mystery remained – how did this cat even get on the roof of the neighbors' extension in the first place? Especially considering the neighbors are dog people, and always have one, generally unchained in the yard…

Well, this is how it normally looks:

Legend: on the right, the clothes lines of the neighbor from the right. In the middle – a hedge. On the left, the neighbors form the left, that have added an awning of sorts above the walk between their home and the hedge.
Since the awning, the occasional gardener (from the right) trims the hedge on the side and on top, to where he can see/reach. Which leaves what was not trimmed to cover the awning.

This cat climbs through the hedge to the awning, either on its' near side (from the right neighbor, next to the building's wall) or from the far side (seen in the photo above, from the garden preceding the one of the neighbor). From there, the jump to the roof is not much (a meter, maybe. That is 3.28 feet).

To me, this seems a pretty wise cat. Others of her kind have discovered the tiled roof above me and the space between it and me (above my ceiling). But those treated it like some kind of race course. Every now and then (more precisely – at night, when I was asleep) they would land heavily (right above my head) and gallop through the space. Sometimes – several times during the same night.
Unlike them, this cat has set up her residence in there (most nights, not all). Pretty smart of her, since it can provide her some protection from the winter. It may not be warm there, and probably is dusty, filthy and musty. But at least it is protection from the wind (maybe) and the rain (mainly).

And that is it, mysteries solved.
Keep warm,
L

בחיוך | With A Smile·רגעי מחשבה | Thoughts

The Sides of the Coin

L Weaves Words2 תגובות

לעברית, קליק פה.

For a while now I've been bothered by the idea that "there are two sides to every coin".
Whoever coined this idiom, I have a feeling that they meant well:
That they wanted to say – watch out. What seems clear may be just one aspect, but let's not forget there could always be another.

Does anyone else see where this idea fails?

Well, despite the well-meaning intention to expand thought, this idea actually limits the options – to only two.
As if there could not be a third, fourth, tenth side to anything and everything. Even a coin…
So, being bothered as I was, at some point I observed and experimented (in an uncontrolled environment) and made a (not at all shocking) discovery:

Every coin has at least three (!) sides.

It is not just the symbol side and the number side. A coin also has a thickness.
Therefore it always has a third side – the circumference.
Albeit thin and easy to ignore, still it exists nevertheless.

I also found that some coins (like the one on the left in the above photo, that is Hungarian) have even more sides to them:
the symbol side + the number side + the outer edge of the one white metal + the inner rim of it + the circumference of the other golden metal within = (to my own count make) 5 sides…

However, when trying to find a real-life example for this, I-myself failed. (Was I limited by the original two-sided-coin idea?)

That is – until I remembered this old shot:

Seemingly a very simple shot, in which nothing happens. But I will now analyze it a bit and add the missing details:

First – it is rather surprising to walk in the everyday, mundane street, and meet a free balloon devoid of a person coming my way (1).
On second thought (2) – I rather liked the overall shot (which is why I snapped it).
Right after clicking, other thoughts came aboard – (3) did a child lose it and now he (or she) are sad?; (4) did it break free from a shop along the street, selling it and the like?; (5) was there a party planed in one of the apartments around (it was mainly a residential street, until the shopping center ahead) and one of the balloons emancipated itself?
I haven't a clue. But, oh, this last thought reminded me of the time I lost my personal liking of balloons (6):

It was years and years ago. I was living alone.
It was my birthday.
I came home at the end of the day, expecting an empty apartment, as usual. Opening the door, the light from the stairwell spilled into the darker apartment, almost reaching (yet not quite) something rounded at a somewhat unreasonable hight. Which immediately made me feel it is the head of a too tall someone (therefore much more threatening than just a someone being where there should be no one at all).
Really trembling I turned on more light and found a balloon stuck there. One of many…
It turned out that some friends that lived nearby, having a key (for emergencies only) took it upon themselves to decorate for the occasion.
Yet another well-meaning intention that rather missed its mark. For I am sure they didn't want to give me a heart attack as a birthday present (or erase ten years of my life).

And these were the six aspects of the seemingly simple balloon.
I'm sure there could be more, of which I'm too limited (by my own experience) to think. So whoever sees more, is welcome to share in a comment.
L

P.S. Suddenly, during the weekly clean-up, the penny dropped – the only thing that truly has only two sides is…

a dish cloth…

ובעברית:

צדי המטבע

זה זמן שהרעיון כי "לכל מטבע שני צדדים" (או "הצד השני של המטבע") מטריד אותי.

יהיה מי שהיה זה (או זו) שטבעו את מטבע הלשון הזה, לתחושתי האישית – הכוונה המקורית הייתה חיובית:
כלומר, רצו לומר – שימו לב. אולי מה שנדמה הכי ברור זה צד אחד בלבד, אבל בל נשכח שתמיד יכול להיות עוד צד.

האם עוד מישהו רואה איפה הרעיון הזה נכשל?

ובכן, על אף שהכוונה כנראה הייתה הרחבת המחשבה, המשפט הזה דווקא מגביל: לשני צדדים בלבד.
כמו לא יכול להיות צד שלישי, רביעי, עשירי… לכל דבר ועניין. אפילו למטבע…
לכן, בהיותי מוטרדת, באיזשהו שלב בחנתי, ניסיתי והתנסיתי (בסביבה לא מבוקרת) ועליתי על תגלית (ממש לא מרעישה):

התברר לי שלכל מטבע יש לפחות שלושה (!) צדדים.

הרי אין זה רק צד הסמל וצד המספר. למטבע יש גם עובי.
כך שתמיד יש לו גם את הצד השלישי – ההיקף.
אמנם דק וכזה שממנו קל להתעלם, אך בכל זאת ממשיך להתקיים.

עוד גיליתי כי למטבע עשרת השקלים יש אפילו יותר היבטים:
צד הסמל + צד המספר + היקף חיצוני של החלק המוכסף + היקף פנימי של החלק המוכסף + היקף חיצוני של החלק המוזהב = (לספירתי) 5 צדדים…

אך כשניסיתי לחשוב על דוגמה לכך מהחיים, אני-עצמי נכשלתי. (האם הוגבלתי על-ידי רעיון המטבע המקורי?)

כלומר – עד שלפתע נזכרתי בצילום הזה:

לכאורה, צילום מאד פשוט, שלא קורה בו הרבה. אך הריני לנתח קמעה, ולהוסיף את הפרטים שלא מופיעים בתמונה:

תחילה – זה די מפתיע ללכת ברחוב היום-יומי הרגיל ולפתע לפגוש בלון משוחרר, נטול-איש, מתקדם לעברי מהכיוון הנגדי (1).
במחשבה שנייה (2) – אהבתי את התמונה הכללית (לכן צילמתי).
ומיד לאחר שהקלקתי, החלו מחשבות נוספות לצוץ – (3) האם ילד איבד בלון, ועכשיו הוא (או היא) עצובים?; (4) האם הבלון חמק לחופשי מחנות בהמשך הרחוב, שמוכרת אותו ושכמותו?; (5) או שמא מתוכננת חגיגה באחד הבתים הסמוכים (זה רחוב מגורים בעיקרו, עד לחנויות בהמשכו) ואחד הבלונים ברח אל עצמאותו?
אין לי מושג. אבל, הו, זה הזכיר לי את ההזדמנות בה איבדתי את חיבתי האישית אל בלונים (6):

היה זה לפני שנים על גבי שנים. גרתי לבד.
הגיע יום הולדתי.
חזרתי הביתה בסוף היום, מצפה למצוא דירה ריקה, כהרגלי. בפותחי את הדלת, אור המדרגות חדר מעט אל חלל הדירה האפלולי. וכמעט הגיע (אם כי לא ממש) אל משהו מעוגל, בגובה קצת לא הכי סביר, אשר מיד העלה בדעתי את החשש שזה ראשו של מישהו גבוה מדי (ולכן עוד יותר מאיים מאשר סתם מישהו שנמצא במקום בו לא אמור להיות אף אחד).
בחיל ורעדה הדלקתי אור וגיליתי בלון מודבק שם. אחד מני רבים…
התברר שחברות שגרו לא רחוק, להן היה מפתח (למקרי חירום), החליטו (על דעת עצמן) לקשט את הדירה לכבוד המאורע.
והנה עוד מטרה טובה שקצת החמיצה את הכוונה. כי אני משוכנעת שלא רצו להעניק לי התקף לב כמתנת יום הולדת (או למחוק לי עשר שנות חיים).

והרי לנו ששת ההיבטים של הבלון הלכאורה פשוט הזה.
ואני משוכנעת שיכולים להתקיים עוד, עליהם הוגבלתי (על-ידי ניסיוני האישי) מכדי לחשוב. לכן, מי שרואה עוד, מוזמן לשתף בתגובות.
L

נ.ב. לפתע פתאום, בזמן הניקיון השבועי, נחת האסימון – הדבר היחידי שבאמת יש לו אך ורק שני צדדים, זה…

סמרטוט…

אומנות | Art·בחיוך | With A Smile

שטוחים | Flats

L Weaves Words4 תגובות

I've already mentioned my lack of liking of flat statues. But about this next one, I'm not sure.

כבר ציינתי מספר פעמים את היעדר חיבתי לפסלים שטוחים. אבל לגבי הדבר הבא, אני לא סגורה.

מצד אחד – יכול להיות משעשע | On the one side – could be amusing

מצד שני – שטוח למדי | on the second – pretty flat

מצד שלישי – אפילו כמעט נעלם | on the third – almost disappearing

מצד רביעי – משתנה מכל צד | on the fourth – it changes from each side

ומצד חמישי – נוח, לציפורים | and on the fifth – comfortable, for birds

מה דעתך ? What do you think
L