הרגעים הקצרים | The Short Moments

מחשבות מלחמה | War Thoughts

L Weaves Words2 תגובות

הכי קשה – בלב הלילה, בשקט – The hardest – in the heart of night, in the quiet
כשמתמעטות הסחות הדעת | when there are fewer distractions
ואפילו מזגנים נאלמים-דום – and even air-conditioners shut down
מתפרץ ומשתלט כאב הזוועות , erupts and takes over the pain
שנחשפו במשך היום … of the horrors revealed during the day

הכי קשה – בבוקר – the hardest – in the morning
הפנים הניבטות מדף העיתון – the faces looking up off newspaper pages
יום אחרי יום – day after day
גברים, נשים וילדים , men, women and children
שחייכו בעבר אל המצלמה . that smiled to the camera
ולא יחייכו עוד … and won't anymore

ובמקביל לכל – הדריכוּת הבלתי פוסקת – And with it all – the constant vigilance
לכל מטוס, מסוק , to any airplane, chopper
טרטור מעוף המיירט , to the din of the interceptor
פיצוץ בלתי צפוי , to an unexpected explosion
זעקת הצופרים … the wail of the siren

הכי קשה – באותם רגעים זועקים – the hardest – in those wailing moments
התגיע אמא עם ההליכון שלה אל הממ"ד ? will mom and her walker get to the *Mamad
האם גם הפעם כיפת ברזל תציל ? Will Iron Dome** save this time as well
ואם לא – היכן ייפול הטיל ? And if not – where will the missile hit
האם יתווספו פנים | Will there be more faces
אל העיתון של אחד המחר'ים ? in one of the tomorrows papers
האם הפנים יהיו אלו של החטופים ? Will it be the faces of the kidnapped
האם באחד הימים אזהה מי מהם ? Will I recognize anyone

זה לא באמת פחד , It's not really fear
כפי שטרור אמור להטיל . the way Terror is supposed to instill
גם לא אימת המוות . Nor the dread of death
הללו מחווירים לעומת | Those pale Vs
זעם-אין-אונים … helpless rage

מפלצת – מוחשית ואמיתית מאד – A monster – tangible and very real
החליטה לרצוח אותי ואת שכמותי . decided to murder me and mine
ובמידה מסוימת – הצליחה . And – succeeded, somewhat
רשע מזוקק נגע בעולמי . Distilled Evil touched my world
ולא נותר דבר מלבד לחרוק שיניים , And there's nothing left but to grind teeth
להחזיק מעמד . to hold on

אחרי המלחמה | After the war
אפשר יהיה לאסוף את השברים . there'll be the gathering of the pieces
לבנות מחדש. לשתול ולהפריח . The rebuilding. Planting. Flowering
ללמוד לחיות לצד כל כך הרבה מתים . The learning to live along so many dead
בינתיים … in the meantime

ובכן, בינתיים | well, in the meantime
הכי קשה לחיות עם הידיעה – it is the hardest to live knowing
בשביעי לאוקטובר, 2023 (!!!) on the 7th of October, 2023
על אדמתנו-אנו , on our own land
התרחש פוגרום | there was a Pogrom

L

*Mamad – residential secure space
**Iron Dome – defense system against short range artillery rockets

I'm sorry, my computer still cannot fully cope with WP 'improvements'. Meaning (for example) that I cannot access the Reader and or really function here. But as I wrote the above, I couldn't not try and post it anyway, even if just to say 'Hey, I'm still alive' to anyone still following

אני מצטערת, המחשב שלי עדיין לא מסוגל להתמודד עם כל ה'שדרוגים' של הוורדפרס. כלומר – אין לי דרך לראות בלוגים של האחרים (למשל), או לתפקד כאן כראוי. אבל היות וכתבתי את הנ"ל, לא יכולתי שלא לנסות בכל-זאת להעלות לפה, ולו רק בכדי להגיד 'היי, אני עדיין בחיים' לכל מי שעדיין עוקב

בחיוך | With A Smile·רגעי טבע | Nature Moments

והרי החדשות … And Here're the New Ones

L Weaves Words2 תגובות

בתחילה קלטתי את האימא | At first I caught the mom

מהר מאד קלטתי גם את המיניאטורות | pretty soon I caught also the miniatures

הג'ינג'י | The Red
הג'ינג'י/ת | The Red

There are three kittens, and are so quick, I barely managed to snap shots. Believe it or not, the following is the best photo of all three together that I could get. Normally I see them as blurs (more so than this).

יש שלושה גורים, וכל כך זריזים, עד כי בקושי הספקתי לצלם. תאמינו או לא, התמונה הבאה זו הכי טובה של שלושתם יחד שיכולתי לקלוט. בדרך-כלל אני רואה אותם ככתמים מטושטשים (יותר מזה).

הג'ינג'י/ת, המנומר/ת והשחור | the Red, the Tabby and the Black

The three are curious and check out everything, the black seems the most active (maybe male?)*

השלושה סקרנים ובודקים הכל, השחור נדמה הכי פעיל (אולי זכר?)*

מהכיור | From the Sink
למעלה | Up
מלמטה | Under
מה זה ? What is this
כתם שחור | Black Blur

the three (almost) always tussle, and here the rest don't twiddle their paws*

השלושה (כמעט) תמיד מתגוששים, ופה גם השאר לא טומנים כפם בקערית*

אימא צופה | Mom Watching
שחור וג'ינג'י | Black & Red
ג'ינג'י ומנומרת | Red & Tabby

and suddenly I caught on to something – the moms' job is much more difficult with a single kitten, to which she must devote (almost) her entire time. When the mom deals with a trio, her job is easier, by much, for their capability to train at tussling all by themselves…

ולפתע קלטתי משהו – מלאכתה של אימא קשה יותר עם גור-יחיד, לו עליה להקדיש (כמעט) את כל זמנה. כאשר האימא מטופלת בשלישיה, מלאכתה קלה יותר, בהרבה, מהיותם מסוגלים להתאמן בהתגוששות בכוחות עצמם…

המשך יבוא … To be continued
L

* Suggestion – hover above the photos and check out the explanatory captions.

* הצעה – לרחף מעל הצילומים ולבדוק את הכיתוב המסביר.

רגעי טבע | Nature Moments

אווזים אפורים | Greylag Geese

L Weaves Words2 תגובות

On May 19th this year I walked through the park and I thought I saw a couple of Greylag Geese with a younger goose.

ב-19/5 השנה הסתובבתי בפארק והיה נדמה לי כי ראיתי זוג אווזים אפורים עם אווז צעיר.

The three were rather far, and with my weak camera, I couldn't be sure.

השלושה היו רחוקים למדי, ועם המצלמה החלשה שלי, לא יכולתי להיות בטוחה.

And there, I visited again on May 30th and found the geese again. This time it seemed there was not just the single young goose

והנה, ביקרתי שוב ב-30/5 ומצאתי את האווזים שוב. והפעם, נדמה שלא היה רק אווז צעיר יחיד

on which the mature one kept an eye (meaning – he kept his eye on me, as relating to the young one).

עליו האווז הבוגר שם עין (כלומר – שם עליי עין ביחס אליו).

Even advanced a (threatening?) step towards me…

ואפילו התקדם צעד (מאיים?) לעברי…

suddenly I realized there might be another young one, to the left of the watchful guard…

לפתע קלטתי ש-אולי יש אווז צעיר שני, משמאל לשומר העירני…

היתכן ? Could it be
L

עם כל הכבוד ;-) With All Due Respect

ציור קיר נוסף | Another Mural

L Weaves Words2 תגובות

I haven't a clue how many times I passed through this passage during the last six and something years, but only recently I realized there is a skylight there. Well, what is not exactly at eye level, or a bit above, simply does not catch in sight. But there, all of a sudden I realized there is something to see up there.

אין לי מושג כמה פעמים עברתי במעבר הזה בשש ומשהו השנים האחרונות, אבל רק לפני זמן-מה קלטתי שיש שם צוהר (או – חלון בתקרה). ובכן, מה שלא ממש בגובה העין, או מעט מעל, פשוט לא נקלט בשדה הראייה. אבל הנה, התברר לי לפתע שיש מה לראות שם למעלה.

הזה המקום לציור קיר ? Is this the place for a mural
הנה זה מקרוב : Here it is up close

I might have been ready to bet that not many of the passers by even realized it is there…

אולי אפילו הייתי מוכנה להתערב, שלא רבים מהעוברים ושבים בכלל קלטו שיש שם ציור…

L

בחיוך | With A Smile·רגעי טבע | Nature Moments

השפעה זרה ? Foreign Influence

L Weaves Words2 תגובות

The other night I heard some growling, almost experimental. I didn't know what to think. The next night, again, I heard the growling. I hoped to get a chance to investigate. And indeed, the next morning I spotted the kitten in the back yard. Back to his training scene of long ago. Although alone, still training fiercely. Hunting:

באחד הלילות שמעתי נהמות, כמו ניסיוניות. לא ידעתי מה לחשוב. למחרת בלילה שוב שמעתי נהמות. קיוויתי שיזדמן לי לבדוק. ואכן, ממש למחרת בבוקר קלטתי את הגור בחצר. חזר אל זירת האימונים מן העבר. אמנם לבדו, אך ממשיך להתאמן במרץ. בצייד:

מארב | ambushing

התגנבות | approaching stealthily

and there, of a sudden, I heard him growling while leaping on… well, I didn't really see on what, probably a dove (doves do dare sometimes to nosh on kitty dry food). And of course, the dove (or any other bird) flew away…

והנה, לפתע-פתאום שמעתי אותו נוהם עם הזינוק על… לא ממש ראיתי על מה, כנראה יונה (יונים אכן מעזות לפעמים להגיע ולנשנש מהאוכל של החתולים). וכמובן, היונה (או כל ציפור אחרת) עפה משם…

well, a bit of a misinterpretation of the growling business (or had he seen too many dogs in the public garden out back?). Mom did teach him hunting well, silently*. Or is it Teenage Rebellion? At least he found his voice and that too the kitten is training enthusiastically and energetically…

נו, טעה מעט בפירוש הנהמות (אולי ראה יותר מדי כלבים בגינה הציבורית מאחור?). אימא שלו לימדה אותו היטב לצוד, בשקט*. או שמא זה שלב המרד? אבל לפחות מצא את קולו וגם בזה הגור מתאמן בהתלהבות ומרץ…

L

* Exactly three months before the above photos, the kitten hunted another cat (NOT mom), that for some reason cooperate with him. And of course – in perfect silence.

* בדיוק שלושה חודשים לפני הצילומים לעיל, הגור צד חתולה אחרת (לא האימא), שמשום מה שיתפה איתו פעולה. וכמובן – בשקט מופתי.

רגעי ציטוט | Quotes

"מצב מלחמה קטן | A Small State of War"

L Weaves Words8 תגובות

לעברית, קליק פה.

That, of course, is a quote of the unforgettable Roger Zelazny (second Amber half, Sign of Chaos, end of chapter 7).
Sometimes, this quote fits.
Like now.

Hundreds of missiles on me and mine and 5 fatalities so far.

Starting at 3 in the morning – alarm siren after alarm siren – the neighbors 'got' some night sports. Going down the stairs and back up with the end of the siren, only to go back down again almost immediately. Not nice. I almost joined them. I even got dressed to go out, opened the door and…

it ended. After almost an hour.
Maybe tonight, if I dress quicker, it will end quicker?

My real worry is my mom. But I read in this morning newspaper where the missile fell in her town and it is nowhere near her. I'll let her rest a while longer. In her case the 'sport' is less grave – only from the bedroom to the residential secure space. However, a woman over 80 and not exactly in good health, is beyond Not Nice, but complicated.

I was planing to post something totally different today. But I don't feel like smiling. That post can wait another day. On the other hand – I haven't written at all in a while. So I thought if anyone worries about me I should say something.
And there, I said it. I'm fine.
I just don't feel like smiling.
L

ובעברית:

זה, כמובן, ציטוט מרוג'ר זלאזני הבלתי נשכח (חמישיית אמבר השנייה, 'בסימן התוהו', סוף הפרק השביעי).
מדי פעם, הציטוט הזה מתאים.
כמו הפעם.

מאות טילים עליי ועל שלי ו-5 חללים עד כה.

משלוש לפנות בוקר – אזעקה רודפת אזעקה – השכנים 'זכו' להתעמלות לילה. לרדת במדרגות ולעלות עם סיום האזעקה, רק כדי לרדת שוב כמעט מיד. לא נעים. כמעט הצטרפתי אליהם. אפילו התלבשתי כדי לצאת, פתחתי את הדלת ו…

זה נגמר. אחרי כמעט שעה.
אולי הלילה, אם אתלבש מהר יותר, זה ייגמר מהר יותר?

הדאגה האמיתית שלי ממוקדת באימא שלי. אבל קראתי בעיתון הבוקר היכן נפל הטיל בעיר שלה וזה לא בקרבתה. אניח לה לנוח עוד זמן-מה. במקרה שלה ה'התעמלות' חמורה פחות – רק מחדר שינה אל ממ"ד. אבל-ברם-אולם, אישה מעל שמונים ולא ממש בבריאות טובה, וזה כבר לא 'לא נעים', אלא ממש מורכב.

תכננתי להעלות היום פוסט אחר לגמרי. אבל לא מתחשק לי לחייך. אותו פוסט יחכה ליום אחר. מצד שני – מזמן לא כתבתי כלום. לכן חשבתי שאם יש מי שדואג לי אולי כדאי שאגיד משהו.
והנה, אמרתי. אני בסדר.
רק לא מתחשק לי לחייך.
L

אומנות | Art·בחיוך | With A Smile

הפתעות | Surprises

L Weaves Words2 תגובות

The other day I happened upon a public garden I no longer visit. This time I had a reason to pass through to another exit. Of a sudden I caught something new to me:

באחד האתמולים הזדמנתי אל גן ציבורי בו אני כבר לא מבקרת. הפעם הייתה לי סיבה לעבור בו אל יציאה אחרת. ולפתע קלטתי משהו חדש לי:

A mural sprang up there in my absence. And made me wonder – does he intend to help her down, or does she intend to help him up?

ציור קיר צץ שם בהיעדרי. וגרם לי לתהות – האם הבחור מתכוון לעזור לה לרדת, או שהבחורה מתכוונת לעזור לו לעלות?

L