For English, please scroll down :-)
עטופה בְּשקט מרגיע נזכרת
בחרבות המושחזות,
שהבהיקו כִּזְהב-שוטים,
בהקדימן את המתקפה על עור התוף.
עטופה בְּשקט מרגיע מדמיינת
את הגבול הבא נחצה
בסכינים שלופים ומגפיים גסות;
ותוהה –
מתי חופש הביטוי
הפך רישיון לעלוב ולדרוס את האחר;
ומה קרה לאותה סובלנות,
אותה "הנאורים" אוהבים להטיף,
אך את משמעותה איש מהם אינו זוכר…
L
Enveloped in the calming quiet I remember
the sharpened rapiers,
dazzling like fools-gold,
preceding the onslaught on the eardrum.
Enveloped in the calming quiet I'm imagining
the next boundary crossed
with drawn knives and heavy boots;
and I'm wondering –
When did the Freedom of Speech
become a license to insult and run over the other;
and what happened to that Tolerance,
the "enlightened" love to preach,
whose meaning none of them can remember…
L
תהייה במקומה…
אהבתיאהבתי
והם בטח חשבו עצמם כל כך מבריקים… (גם ההוא ממוצ"ש וגם המחזאי מאתמול).
הם אמורים להיות אנשים חכמים, לא? ושוב אני שואלת את עצמי – איך כל כך חכם ולא יודע יותר טוב מזה…
אהבתיאהבתי